אמה אגרסט

*6 שנים לאחר מכן*

״אמה, אנחנו נאחר לבית הספר! איפה אמא ואבא?״ הוגו נכנס לחדרה בריצה. אמה שיפשפה את עיניה.

״שוב הם נעלמו? זו כבר הפעם השלישית השבוע!״. הוגו הנהן. לואיס נכנס בריצה גם הוא. ״אמה, את יודעת איפה אמא ואבא? הם צריכים לקחת אותי לגן!״

אמה כבר התרגלה שאחיה הקטנים באים אליה אחרי שהם לא מוצאים את ההורים שלהם.

לא שלה היה מושג, אבל כיוון שאמה הייתה הכי גדולה במשפחה, היא הניחה שזה התפקיד שלה- לדאוג לאחיה כשהוריה לא בסביבה כדי לעשות זאת.

״נצטרך ללכת ברגל״ אמה אמרה ופיהקה שוב. ״אבל אמה, בית הספר הוא חצי שעה הליכה מכאן, ויש לנו עוד עשר דקות. אנחנו נאחר!״ קרא הוגו.

״שלא לדבר על זה שצריך להוריד את לואיס בגן קודם. ״אז פשוט נצטרך-״ דבריה של אמה נקטעו על ידי צלילה של הדלת הראשית נפתחת.

״הנה הם!״ קרא לואיס בשמחה וירד במהירות במדרגות. לאחר כמה שניות הוריה עלו לחדרה, בעוד אימה מחזיקה את לואיס.

״מצטערים שהגענו מאוחר, היה מקרה חירום בעבודה״ אמר אביה. ״אבל… אתם לא עובדים באותה עבודה…״ אמה אמרה בשקט.

״היה מקרה חירום בשתי העבודות שלנו״ אמרה אימה במהירות.

״אבל אבא, אתה עובד בתור רופא משפחה. איזה מקרה חירום יכול להיות אצלך בעבודה?״ שאלה אמה.

״כבר התארגנתם לבית הספר ולגן?״ שינה אביה מהר את נושא השיחה. שני אחיה הקטנים של אמה הנהנו, חוץ מאה שעדיין הייתה בפיג׳מה.

אמה נורא רצתה להמשיך לתשאל את הוריה, אבל ידע שהם יתחמקו שוב מהשאלה. ״אתארגן עכשיו״ היא הבטיחה.

אחריי חמש דקות הם כבר היו כולם במכונית.

*****

כשאמה והוגו הגיעו לבית ספרם, מסתבר היה שהם איחרו בעשר דקות.

לשמחתה של אמה, כשהיא נכנסה לכיתה המורה עדיין לא הגיעה ולכן היא לא יכלה לדעת שהיא איחרה.

״דאם, שוב איחרת?״ שאלה אותה חברה, אוריאן, כשנכנסה לכיתה. אמה הנהנה. ״השעון המעורר שוב לא צלצל״ היא שיקרה.

״את חייבת להחליף שעון״ אמרה אוריאן. ״אני יודעת, אני יודעת״ נאנחה אמה. בדיוק אז המורה נכנסה והן הפסיקו לדבר.

*****

כשאמה חזרה לביתה, הוריה שוב נעלמו, רק כמה דקות אחריי שהורידו אותה ואת אחיה בביתם.

אז אמה החליטה שזה הזמן לראות מה הם מסתירים.

היא נכנסה בשקט לחדר של הוריה ונזהרה לעשות זאת בשקט, כדי שאחיה לא ישימו לב.

היא חיפשה בכל חדרם, ולא מצאה שום דבר חשוד. רק בגדים, תכשיטים, נעליים, דפי עיצובים ודפי מרשם, כמה בגדים חצי תפורים וזהו.

היא כמעט התייאשה עד שהבחינה שחלק אחד בקיר קצת עקום. היא התקרבה טיפה יותר כדי לראות.

וברגע שהניחה את היד שלה על החלק הזה בקיר, היא זז. ואז היא הבינה. זה לא היה קיר. זאת הייתה דלת סתרים.

הפרק הקודם		הפרק הבא