עברתי בית

הארי התעורר במצב הכי מוזר שהיה לו אי פעם.

הוא היה רגיל שברגע שהוא מתעורר, צועקים עליו שאחר לשיעור או פספס אימון קווידיץ'.

הארי התחיל לקום ומייד נפל מסנוור חזק של אור... צהוב.

הארי איכשהו התרגל טיפה לאור, קם, התלבש ויצא מהחדר.

ברגע שיצא, נחשול של תלמידים קיבל את פניו.

כולם צעקו קריאות כגון:

"הי הארי הבטחת לי להעתיק ממך שיעורי בית, ועוד שנייה השיעור שלי מתחיל. צעק תלמיד זועם שניגש אל הארי.

"בגללך הפסדנו במשחק אתמול! המשחק מתחיל והמחפש שלנו ישן! קרא הקפטן של קבוצת הקווידיץ' של הפלפאף.

מעניין, לא ידעתי שאני המחפש של הפלפאף. חשב הארי לעצמו. ופתאום תקפו אותו זכרונות והוא התחיל להבין את פשר הצעקות של התלמידים.

"בוקר טוב הארי! מה נשמע?" קרא תלמיד שנה שלישית. סופסוף מישהו מתעניין בשלומו.

הארי הצליח להידחף בין כל התלמידים ויצא לכיוון האולם הגדול לאכול ארוחת בוקר.

אימא'לה, אני מת מרעב. חשב הארי שראה פתאום את כל האוכל על השולחן, והתחיל למלא את צלחתו.

אחרי כל השיעורים, ועזרה קטנה לתלמידת שנה ראשונה שלא שמה לב שהתיק שלה פתוח, ושהורידה אותו כל תכולת התיק נשפכה לה, חזר הארי לשעת "טוב לב" הרגילה של הפלפאף.

בשעת "טוב לב", כל תלמיד שצריך עזרה, כגון: שיעורי בית, התלבטות וכ'ו, יכול לכתוב על הדף שהוכן מבעוד מועד על הלוח מודעות, ותלמיד שמוכן לעזור, שיעזור.

כל תלמיד שעוזר, מקבל נקודה. בסוף השנה, מי שעם המספר הרב ביותר של נקודות, מקבל את התואר "הפלפאפי השנה". שזה תואר מכובד מאוד. 

ומי שזוכה לתואר הזה מקבל 5 ספרים חינם לשנה הבאה, מקבל סיכה מיוחדת לכל השנה הבאה ומקבל פרס אישי מראש הבית.

מובן שהארי רצה לזכות בתואר, אז הוא השתדל ככל יכולתו לעזור לכולם.

בינתיים היו לו 537 נקודות. מצב טוב.

אבל לסדריק דיגורי היו... 999 נקודות. עוד נקודה אחת והוא כבר עוזר בית הספר.

לסדריק דיגורי היו המון הזדמנויות לעזור, והוא לא פספס אפילו לא אחת.

אחרי שעשה מעשה טוב, עוד ילדים באים אליו לבקש עזרה, וככה מרויח יותר.

להארי כבר התחיל להימאס המצב הזה.

בהתחלה כולם היו חברים שלו כי הוביל במבצע.

אבל עכשיו... כבר לא.

כולם אוהבים עכשיו את סדריק. ולא רק תלמידי הפלפאף, אלא כל תלמידי בית הספר.

לכל מקום שאליו הארי הלך שמע לחשושים מאחורי גבו.

כולם דיברו על סדריק, אבל עוד יותר על איך שהארי היה המוביל ועכשיו סדריק עקף אותו ובגדול. זה רק גרם להערצה של כולם כלפי סדריק רק לגבור עוד יותר.

והכי נורא, שהרבה פעמים הארי לא הצליח להתאפק וצעק. ואילו סדריק, נינוח ורגוע. לא היה לו אכפת מזה שמדברים עליו, ורק המשיך להיות צנוע ורגיל. בלי גאווה מיותרת.

בסוף היום ראה הארי את סדריק עוזר לתלמידת שנה שנייה בשיעורי בית.

זהו, חשב הארי. אני לא יכול יותר. אני חייב לעשות לזה סוף.

שסדריק גמר ורצה לעלות למעלה, הארי התנפל עליו.

הוא התחיל לצעוק:

למה נראה לך שאני, הייתי המוביל במבצע הזה עכשיו נשפל פה. ואתה עוקף אותי ולוקח לעצמך את כל הכבוד והתהילה!

מה?

מי אתה חושב שאתה, מלך העולם? מלך הבית ספר?

אתה רוצה שכולם יהיו חברים שלך!

ומה איתי?

אתה השפלת אותי ובגללך כל הבית ספר שונא אותי ואותך כולם אוהבים!

א.. אני נורא מצטער לא ידעתי.

אה עכשיו אתה עוד מצטער!? חצוף!!

תקשיב, באמת לא אכפת לי להביא לך הזדמנויות לעזור.

יש לי רעיון, עד סוף החודש, כל אחד שאני רואה שצריך עזרה אני אומר לך ותרויח!

טוב, בסדר. אמר הארי בזעף והלך למיטה.

למה דווקא אני צריך לסבול?

אני עזרתי כל כך ופתאום בא סדריק דיגורי המעצבן הזה והרס הכל.

אני עוד יכלתי להיות "הפלפאפי השנה", והוא הרס הכל.

ניפץ לי את כל החלום, שאי פעם היה לי כבוד. אי פעם יעריכו אותי ולא את סדריק.

נמאס לי!

 פתאום נהיה חושך.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא