הארידוס פוגשות את קל"ס

הם הופיעו מול ביניין גדול עלייו היה רשום 'בית ספר לבנות'.

קיף רץ לתוך בית הספר בהתלהבות וסופי ולין אחרייו.

הם נכנסו לכיתה ז' ראשונה, כמובן.

"וואו," קיף הציץ בדלת. "הן בכלל לא דומות לנו."

"ברור, הן בנות אדם." לין גלגלה עיניים.

"ששש!" סופי סיננה. "תגיד, קיף, אתה לא רואה שאתה מפריע להן ללמוד מתמטיקה?!"

"היא- היא אמרה קיף?" לחשה אחת הבנות לחברתה.

"אני.. דיי בטוחה ש.. כן!!" שתיהן צרחו והמורה הסתובבה מהלוח אליהן בכעס.

"אמונה ואביה, אתן מפריעות! צאו החוצה מיד!"

אמונה ואביה יצאו מהכיתה והתנפלו על סופי, לין וקיף.

"אומיגד, אומיגד." יבבה אמונה. "בבקשה תגיד לי שקוראים לך-"

"קיף סנסן." קיף הצדיע.

הן צרחו שוב.

"ואת לין- וסופי.." הן עיקמו קצת את האף.

"מאיפה אתן מכירות אותנו?" לין שאלה בסקרנות.

"משומרת הערים האבודות- דא!" אביה חייכה חיוך ענקי.

"תגידו-" קיף הציץ לכיתה ז'. "מה זה הדבר הזה, מתמטיקה?"

"אה, זה מקצוע ממש מעניי-" סופי החלה להסביר בהתלהבות.

"לא, זה לא." אמונה ואבה נחרו בבוז. "מתמטיקה זה זבל."

לפתע פרצה אליהם מהמסדרון עוד ילדה.

"מישהו אמר שמתמטיקה זה זבל?!" היא צרחה בגיל."כי הוא גאון!!"

"מה עשית שם?" אביה גיחכה. "נו באמת, תהילה. שוב הברזת?"

"כן, עזרתי ליונתן אב הבית-" תהילה ענתה ופתאום שמה לב לשלישית האלפים. "הם- הם- הם לא דומים ל-"

"קיף." קיף אמר.

"סופי." סופי אמרה.

"לין." לין אמרה.

"זה באמת הם!!" אמונה צרחה.

מכיתה ז' יצאה ילדה נוספת עם שיער חלק.

"אמרתי למורה שאני יוצאת לשירותים- מה אתן עושות? ו-" היא צרחה. "וואו, זאת לין סונג!!"

לין הניפה בשיערה בגאווה.

"וואו, אני מתה עלייך." נועה התלהבה. "יש למישהו סמארטפון? חייב סלפי. והנוקיה של תהילה לא באה בחשבו-"

"רק אל תזכירי לי חשבון." תהילה נאנחה. "אני אלך להביא את הנוקיה."

היא נכנסה לכיתה, וכשיצאה באו איתה עוד שתי בנות. 

"זה באמת הם?" כרמל מלמלה אל רומיה.

רומיה בהתה באלפים בחשדנות ולא ענתה.

"כן, זה הם!" נועה חטפה מתהילה את הנוקיה ועשתה סלפי (עאלק סלפי) עם לין.

אחרי שכולם הצטלמו סופי אמרה,

"אנחנו צריכים לחזור, אמרנו לגריידי שנחזור אחרי עשר דקות וכבר עבר חצי שעה פלוס."

"מה פלוס? מה פלוס?" תהילה התרגזה. "תפסיקי לדבר במתמטיקה.."

"בסדר, בסדר, אוף." סופ%