קללת הפדליוס

השעה הייתה בערך אחת בלילה והם עדיין לא קיבלו החלטה.

"סיריוס הוא הכי מתאים, הוא בחיים לא יוציא את זה-" ג'יימס אמר בלהט.

"אבל אם כבר דמבלדור הציע את עצמו-"

"נו באמת, לילי!" ג'יימס התרגז. "אל תגידי לי שאת סומכת על דמבלדור יותר מסיריוס!"

"אני לא, ברור שאני לא!" לילי קראה בכעס. "אתה יודע את זה. סיריוס באמת לא יגלה לעולם, אבל כולם ישר ידעו שבחרנו אותו!"

"לעזאזל." ג'יימס נהם והתיישב על הספה. "מה נעשה?"

לילי התיישבה לצידו. בכל תנועה מתנועותייה ניכרה העייפות שהרגישה.

הם שתקו כמה דקות עד שלילי אמרה,

"נו מילא." היא נאנחה. "שיהיה סיריוס."

 מבטו של ג'יימס מיד עבר אליה.

"באמת?"

"כן. אני סומכת עליו ויודעת שלא יוציאו את זה ממנו גם בייסורים." היא קמה. "אני הולכת לישון. לילה טוב."

"לילה טוב, לילס." ג'יימס פיהק. "אני אבוא עוד מעט."

בדיוק שסיים את המשפט האור נדלק בחדרו של הארי והתינוק החל לבכות.

...

"אני חושב שאתם צריכים לבחור בפיטר."

סיריוס אמר בפנים רציניות וג'יימס ולילי צעקו, "מה?!"

"כן. הרי כולם ישר יחשבו עלי. ברור שאני לא יוציא את זה בחיים, אבל תחשבו. אף אחד לא יחשוד בפיטר."

"אבל.." ג'יימס מלמל. "אני סומך עלייך יותר מזנב תולע."

"ממש מחמיא." גיחך סיריוס. "תודה. אבל.. שמתם לב שבזמן האחרון פיטר נראה דיי אומלל? אני חושב שזה יתן בוא קצת כוח אם תבחרו בו. הוא ירגיש שאתם סומכים עליו."

ג'יימס נאנח. "אתה צודק. לילי, מה דעתך?"

"זה חכם." לילי אמרה בהרהור. "אבל אני חושבת שעדיף שנאמר לדמבלדור שבחרנו בסיריוס, לא בפיטר."

"למה?" הבנים שאלו.

"ככה. עדיף שאף אחד לא ידע. זה יהיה יותר בטוח."

"וזה הכי חשוב," סיריוס הנהן. "שתהיו מוגנים."