נקמתה של הרמיוני

זה היה יום יפה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. השמש זרחה, ציפורים צייצו, ותלמידים צחקו ושיחקו בשטח. עם זאת, הרמיוני גריינג'ר לא נהנתה מהיום כפי שיכלה להיות.

היא בדיוק גילתה שהחברים הכי טובים שלה, הארי פוטר ורון וויזלי, עשו לה מתיחה. הם קסמו תרנגולת גומי ללכת אחריה ולצקק בקול בכל פעם שהיא דיברה. הרמיוני הייתה נבוכה ומתוסכלת, והיא נשבעה לנקום.

למחרת, הארי ורון נכנסו לאולם הגדול לארוחת בוקר, רק כדי למצוא אותו ריק לגמרי מלבד הרמיוני, שישבה ליד שולחן גריפינדור, נראית זחוחה.

"מה קורה, הרמיוני?" שאל רון, מבולבל.

"הטלתי כישוף שהופך את כולם לבלתי נראים חוץ ממני," ענתה הרמיוני וחייכה. "לא תצליח למצוא מישהו להתעלל היום."

הארי ורון נאנחו, מבינים שהם זלזלו באינטליגנציה ובנחישות של הרמיוני. הם התיישבו ליד השולחן והחלו לאכול את ארוחת הבוקר שלהם בשתיקה, עד שהרמיוני דיברה שוב.

"את יודעת, חשבתי על המתיחה הזו שעשית עליי," היא אמרה וחייכה. "והמצאתי את הנקמה המושלמת."

הארי ורון החליפו מבטים עצבניים, בידיעה שהם בצרות.

"אכפת לך לשתף, הרמיוני?" שאל רון, מנסה להישמע סתמי.

הרמיוני רכנה קדימה, ברק שובב בעיניה. "הקסמתי את מקלות המטאטאים שלך להפוך לתרנגולות גומי כשאתה מנסה להטיס אותם," אמרה. "תהנה להגיע לשיעור היום."

הארי ורון נאנקו שוב, כשהם מבינים שהם עומדים להפוך ללעג של בית הספר כולו. הרמיוני, לעומת זאת, לא יכלה להפסיק לצחוק כשהיא ראתה את חבריה נאבקים להגיע לשיעורים שלהם ברגל.

מאותו יום, הארי ורון למדו לעולם לא לזלזל באינטליגנציה של הרמיוני וביכולתה לנקום. ולגבי מתיחה של עוף גומי? מעולם לא דיברו על זה שוב