עוד יום רגיל בדאוקליון

אל תסתכלי לקדנס בעיניים.

לא. 

מוריגן, אל תיפלי בפח שוב.

זאת הייתה הפעם החמישית מאז שהן "זוג רשמי" שקדנס מנסה להפנט את מוריגן כדי שתעשה דברים.

הן דיברו על זה.

וגם התווכחו.

אבל זה לא עזר.

"אל תטרחי אפילו, את לא תצליחי להפנט אותי." 

"אוף, נו..."

"מוריגן,אוכל!" קרא ג'ופיטר מחדר האוכל של הדאוקליון.

כשהיא וקדנס הגיעו, הן התיישבו בשני מושבים פנויים בשולחן שבו ישב ג'ופיטר ועוד כמה אנשים.

מרתה וקדג'רי התלחששו בינהם. מוריגן הייתה מוכנה להישבע ששמעה את המילים "שמועה" ו- "ג'ופיטר".

"מה אני?" הוא שאל.

"כלום... סתם שמועה מטופשת." אמרה מרתה.

קדג'רי תקע בה מבט עצבני.

"איזו שמועה, אם אפשר לשאול?" ג'ופיטר התעניין.

" לא סתם-" החל קדג'רי לתרץ.

"שג'ופיטר מנהל רומן עם המלאך איזרפל!" קראה פן מפינה מרוחקת.

"מה!? זה ממש לא נכון..." ג'ופיטר הסמיק.

כל מי שהיה בחדר הביט בו במבט של: ברצינות? אתה לא תצליח לעבוד עלינו הפעם.

"טוב אולי קצת..."

שוב המבט הזה.

"קצת הרבה, בסדר?" 

"נו, אז...?"

"אז... מה?"

"איך הולך עם ה...רומן?" 

"אוי לא, עכשיו כולכם תציקו לי בגלל זה, נכון?" 

"כנראה" 

"בואו נדבר על משהו אחר, למשל על הזוג החדש בשולחן..." ג'ופיטר אמר, חייך אל מוריגן וקדנס ועיניו התכולות נצצו בשובבות.

"אוי נו באמת..." נאנחו מוריגן וקדנס.

"אולי נעשה מסיבת בריכה?" הציע פתאום פרנק.

קריאות עידוד כמו: "כן!" "יש"ו"זה יהיה נפלא" נשמעו מכל עבר. 

מסיבת הבריכה הייתה הצלחה גדולה.

הות'ורן וג'ק עשו קפיצות תותח למים, ג'ופיטר ניסה לשכנע את איזרפל להיכנס למים ומרתה, קדג'רי, צ'רלי, פרנק, קדנס ומוריגן שיחקו באמת או חובה.

מוריגן התבוננה במתרחש : בפנסטרה רודפת אחרי הות'ורן שבטעות השפריץ עליה מעט מים, בג'ופיטר מתחנן "נו, איזי לפחות תנסה!", ובבקבוק המסתובב. 

היא הביטה לעבר השמיים הכחולים והשמש החמימה,וחשבה בליבה:

עוד יום רגיל לגמרי במלון דאוקליון.

ביתי האמיתי והיחיד, עם האנשים שאני אוהבת.