לוקי

"מ-מה? איפה אני?" שאל את עצמו פרד, הזכרון האחרון שהוא זכר זה פרצופו של הארי ואז זה  קרס עליו והוא הרגיש שהוא לא נושם עד שלבסוף נעלם. לפחות נפשו נעלמה. אחרי שזה קרה היה חושך. חושך של כמה ימים. או אפילו שנים. עד, שלבסוף הגיע לכאן המקום היה ריק לחלוטין. רק לבן בכל מקום. לבן. ולבן. ולבן. פרד ניסה לקום, אך מיד נפל "אני לא רגיל לזוז" חשב לעצמו, לאט לאט הוא התרומם עד שהוא כבר ישב. "מוזר פה" ליבו פעם בלחץ בעודו חוזר כל הזמן על אותו משפט בראשו "איפה אני?"

לפתע.

כאילו משום מקום.

הופיעו שני נערים.

לילד הראשון היה שיער בלונדיני פרוע ועיניים תכולות. ולילד השני היה שיער פרוע שחור, השיער הזה קצת הזכיר לו את הארי למען האמת. וחולצה מלוכלכת מאוד. מלאה בבטון וטיח.

"שלום לך" הילד הראשון פנה אליו בקול נחמד וידידותי "מי אתה?"

"איך אני אמור לסמוך עליך?" שאל אותו פרד בצרידות וכיחכח בגרונו. כעת קולו היה הרבה יותר צלול. אמנם פחות משל הילד הראשון, אבל צלול מספיק. 

הילד חייך בשובבות "ואיך אני אסמוך אליך, אם אתה לא סומך עלי שאסמוך אליך??" הילד ענה "סתאאאם, אני צוחקק, נראה לך את כל החברה"

"קודם תגלה לי איך קוראים לך!" פרד קבע, "אוהו, לא. עדיין לא לפחות. אולי בדרך. וזה לא שאתה גילית לי מה שמך.."

"צודק" פרד צחק "בסדר אני אבוא."

בדרך פרד הראה לו כמה מחטיפיו בעוד הילד השני צועד לידם ומוסיף גם הוא בדיחות "זה שוקולדימום" 

"שוקולד מה?" שאל הילד, "דימום." ענה לו פרד

"אהה" הוא צחק "ומה זה עושה? אה רגע. הגענו." הילד הראה לו מקום ענק מלא באנשים, זה היה כמו אמפי ענק שמלא אנשים שיחקו בו, הילד, פרד והילד השני התקרבו לעבר המיקרופון "אהמ" אמר הילד הראשון "תכירו, זה..." הילד פנה אל פרד "איך קוראים לך?" הוא לחש "פרד" פרד לחש לו בחזרה

"קבלו את פרד!!" הוא צעק והקהל הריע.

כעבור כמה שעות הילד הראה לפרד את המקום שהוא אמור לישון בו "זה החדר שלך-" "רגע" קטע אותו פרד "לא אמרת עדיין מה שמך" 

"אה נכון." ענה לו הילד "שמי הוא קיף"

קיף.

מה זה לעזאזל אומר קיף?