סיריוס רמוס וג'יימס

התישבתי בתא ריק ברכבת, לא היו לי חברים, מידי פעם עגלת הממתקים עברה וקניתי כמה צפרדעי שוקולד (בכל הקלפים יצא דמבלדור) כבר עברו עשר דקות מאז הרכבת יצאה מהרציף ופתאום אני שומע דפיקות על דלת התא פתחתי את הדלת וראיתי ילד עם שיער מתולתל שמגיע לו עד הכתפיים שאלתי אותו איך קוראים לו והוא אמר לי "סיריוס, סיריוס בלק" ואז הוא שאל אותי "איך קוראים לך?"  אמרתי לו "ג'יימס, ג'יימס פוטר" הוא שאל "אני יכול לשבת כאן?" "כן אין לי בעיה שתשב" עניתי. הוא התישב בתא והתחלנו לדבר הוא בעיקר דיבר על המשפחה שלו ועל כמה שהוא לא סובל אותה וככה עד בערך אמצע הדרך עד ששוב נשמעה דפיקה בדלת התא ושוב פתחתי אותה והפעם ראיתי ילד מאוד פצוע בעיקר בפנים אבל נראה שזה לא מפריע לו וגם הוא חיפש תא נתנו לו להיכנס ושאלנו אותו איך קראים לו "רמוס לופין" ענה הילד רציתי לשאול על הפצעים שלו אבל אז סיריוס המשיך לדבר לאט לאט התחברנו וככה פגשתי אותם כל שאר הנסיעה דיברנו על דברים של קוסמים שאלנו אחד את השני שאלות כמו "באיזה בית אתה רוצה להיות?" וכולנו ענינו פה אחד "גריפינדור!" ושאלות על קווידיץ' כמו "איזה קבוצה אתה אוהד? אני את התותחים מצאדלי" עד שהגענו להוגוורטס כבר הכרנו אחד את השני כאילו אנחנו מכירים מאז שנולדנו. האגריד לקח אותנו למקונגל ומקונגל התחילה במיון:       

                                                                         סנייפ, סוורוס  "סלית'רין!" שאגה מצנפת המיון

                                                                        אנווס, לילי     "גריפינדור!" אמרה מצנפת המיון

                                                               פוטר, ג'יימס  "גריפינדור!" אמרה שוב מצנפת המיון

                                                                     בלק, סיריוס    "גריפינדור!" צעקה מצנפת המיון

                                                                          לופין, רמוס    "גרפינדור!" חזרה מצנפת מיון

ולבסוף נגמר המיון שלושתנו התמיינו בגריפינדור ועשינו כיף חיים והמצאנו כל מיני דברים שיעזרו לנו לדבר ששמו אותנו בעונשים בחדרים נפרדים, עשינו מתיחות, טוב בעיקר אני וסיריוס, רמוס היה אומר מנסה לשכנע אותנו לא להמשיך במתיחות אבל מי הקשיב לו.

בבקשה תגובות בונות אני ממש רוצה להמשיך את הסידרה הזאת 

		הפרק הבא