מפגש מחודש

נ.מ הארי

לילי שלנו מתחילה שנה הבאה בהוגוורטס, אבל כרגע היא לומדת בבית ספר ש.. איך היא מגדירה את זה? שיעמום מוחלט. אין לה שם הרבה חברים, אף אחד לא רוצה להיות חבר של המוזרה. האמת היא, שהיא קצת מזכירה לי אותי. היא גם דומה לי, אבל עם השיער הג'ינג'י של לילי ועם עיניה החומות של גיני.

יש לה שם רק חברה אחת, קוראים לה קייט, ואני לא כל כך בטוח מה שם המשפחה שלה. דרבלי, או משהו.

בכל מקרה, היא מבקשת כל כך הרבה פעמים ללכת אליה, אבל זה קצת מפחיד אותי ואת גיני, שיקרה משהו מוזר, וגם החברה הבודדה הזאת תיעלם...

"אבא, לא אמרת שגם לך כשהיית קטן לא היו לך חברים? זה לא עצבן אותך?" שאלה לילי, בזמן ארוחת הערב. גיני הסתכלה עליי. "לא היו לי חברים, כיוון שהם ראו את הדברים המוזרים שעשיתי, ונרתעו" עניתי. "וזאת הסיבה היחידה?" היא שאלה. הנהנתי. " אה, אז זה בסדר גמור, קייט ראתה אותי עושה המון דברים מוזרים, והיא אמרה שזה ממש מגניב" היא אמרה. גיני חייכה. "טוב, אז אני חושבת שאת יכולה ללכת לקייט. אלא אם כן הארי מפחד..." היא אמרה, מתגרה. "אני לא מפחד! גיני את יכולה ללכת אליה" אמרתי. "יששששש!" היא נראתה ממש מאושרת. "אז אני אגיד לה שמותר לי!" כן... היה לי ברור שזה הדבר הראשון שהיא תעשה מחר בבית הספר. "גיימס, תוכל לקחת אותה לשם?" "ברור, אמא, מעניין מי זאת החברה של לילי הקטנה" אמר טיפה בליגלוג.

"גיימס, זה לא יפה, מלא קוסמים חברים של גיני, ובוא לא נשכח שגם שאתה היית בבית ספר מוגלגי, החיים לא היו דבש בשבילך" אמרה גיני, מאדימה. החיוך נמחק מפניו של גיימס. "כן אמא" אמר.

ביום למוחרת:

נ.מ לילי:

יש! אבא הסכים סוף סוף! וגיימס ייקח אותי! רק שלא יעשה לי בושות... אני וגיימס, נראים בול כמו ההורים שלנו, אני כמו אמא, וסבתא, וגיימס בדיוק כמו אבא וסבא. יש לנו גם שמות תואמים!

בבוקר, כשאמא לקחה אותי לביהס, הדבר הראשון שאמרתי לקייט היה שאבא ואימא הסכימו שניפגש אחריי הצהריים.

קייט חייכה "סוף סוף תפגשי את ההורים שלי! טוב, האמת שאבא שלי קצת מעצבן, אבל אמא שלי היא האמא הכי טובה בעולם!"

"עוד לא פגשת את אמא שלי!" אמרתי.

זמן הלימודים עבר בשיא השעמום. עוד פעם מלא תלמידים התנהגו מגעיל אליי וצחקו עלי, אבל אני יתעודדתי קצת מזה שלא כל היום שלי יהיה רע. 

בסוף היום, גיימס ואלבוס הגיעו והחזירו אותי הביתה.

התארגנתי, וגיימס הביא אותי לבית של קייט. האמת, המיקום של הבית שלה קצת מוזר. זה בדיוק איפה שהיה בית ילדותו של אבא, בדרך פריווט מספר 4.

גיימס דפק על הדלת. היא נפתחה לאט, וטיפ'לה חרקה. "מי זה?" נשמע קול אשה, קצת מבוגרת. "חברה של קייט" צעקתי.

האישה נגשה לפתוח את הדלת, וברגע שראתה אותם הפילה את ספל התה שהיה לה ביד. "לילי? גיימס? זה לא הגיוני, אתם צריכים להיות מבוגרים... ומתים... מה קורה פה?" היא התנשפה בכבדות. "קייטייייי!" קייט ירדה במדרגות, ומיד חיבקה אותי. "סבתא, תכירי, זאת לילי. ואין לי מושג מי זה"

"נעים מאוד, גיימס" אמר גיימס, וחייך חיוך שובב.

"קייטי,  כמה זמן את מכירה אותם?" שמעתי אותה לוחשת. "מאז הגן! קייטי איתי רק עוד שנה אחת, בגיל 11 היא וברת לביהס אחר, אז אנחנו מנצלות את הזמן"

קייט משכה אותי למעלה לחדר שלה, והשארנו את גיימס וסבתא של קייט לשוחח.

תגובות?