באור שונה

הצד של רון.

״רון!!״ לרון לא היה אכפת מי צעק את השם שלו בזמן שהוא חלם. הוא חלם שהוא והרמיוני מתרוצצים בהוגסמיד, ושהוא לוחש לה באוזן דברים והיא צוחקת.. היא צוחקת את הצחוק החמוד שלה.. ״רון!!״ הרמיוני צרחה, ורק אז הוא התעורר בקפיצה. ״הרמיוני..״ הוא אמר בקול רך. ״תתעורר, כבר רון! אוף.. מה הבעיה איתך?״ היא הגיבה והלכה משם. רון קם מהמיטה. האמת היא, ש׳מה הבעיה איתך?׳ היה משפט שקצת פגע בו. בעיקר עכשיו, כשהוא אוהב אותה מאז השנה הראשונה. זה קצת מוזר שרק בשנה השלישית הוא הבין את זה.. הוא ישב על המיטה עם פרצוף חמוץ. ״היי, רון..״ הארי נכנס לחדר של רון. ״היי, הארי.״ רון ענה באדישות. ״הכל בסדר?״ הארי התיישב לידו. ״כן..״ רון ענה ונראה כאילו משהו עומד להתפוצץ מתוכו, או שהוא עומד לבכות. ״לא.״ הוא ענה אחרי שלוש שניות. ״מה יש?״ הארי שאל. ״זה.. זה פשוט הרמיוני.״ הוא אמר וכיווץ את עיניו. ״מה איתה?״ הארי המשיך. ״היא פשוט.. שמת פעם לב כמה היא חכמה? והיא גם לא נראת כל כך רע..״ הוא הרגיש כאילו הוא מסמיק. הארי חייך חיוך ערמומי. ״אתה רוצה לספר לי משהו, רון?״ הוא שאל בקול חושד. ״היי, מה?! לא!!״ רון קרא. חסר לו שהארי ידע על מה שהוא הרגיש כלפי הרמיוני.. היא הייתה החברה הכי טובה של הארי. עכשיו כשרון חשב על זה, הרמיוני אף פעם לא הייתה מוגדרת כ׳חברה הכי טובה׳ בשבילו.. היא תמיד הייתה יותר. ״אל תתעצבן!״ הארי צחק. ״בוא, יש לנו שיעור שיקויים. הרמיוני באה לפה במיוחד כדי להעיר אותך. אפילו אני לא הצלחתי..״ הארי אמר ורון נעמד על רגליו. רון התארגן, לקח את ספריו, ויצא עם הארי אל מחוץ למעונות, הרמיוני חיכתה להם בחוץ. ״היי הרמיוני!״ רון לא היה יכול להתכחש לעובדה שכשתמיד שראה את הרמיוני, הלב שלו קפץ ועל הפנים שלו היה מרוח חיוך. ״היי רון.״ היא ענתה בחיוך קטן, שהיה בשבילו הכל.

הצד של הרמיוני.

׳רגע אחד..׳ הרמיוני חשבה והסתכלה על רון מאחוריה. ׳רון לא נראה רע כל כך..׳ היא ראתה אותו לפתע באור חדש. ׳אולי הוא אפילו קצת חמוד..׳ היא חייכה חיות קטן לעצמה, אבל הארי הבחין בחיוך הזה. הם הגיעו לכיתת שיקויים, ונותרו להם לפחות עוד שתי דקות עד שפרופסור סנייפ יגיע. הרמיוני התיישבה ליד שיימוס, והארי התיישב ליד רון, בשולחן הצמוד אליה. כשהרמיוני תפסה את מבטו של רון, היא שמה לב שהבטן שלה התחילה להרגיש מתכווצת מעט. ״פססט! הארי!״ הרמיוני לחשה לעבר הארי. ״מה?״ הארי ענה והסתובב אליה. ״רוצה להחליף מקומות?״ היא לחשה והרגישה כאילו היא קצת הסמיקה פתאום. ״סבבה..״ הארי ענה בחשד. הוא שאל את רון אם זה בסדר שהרמיוני תשב לידו. רון הסכים בשניה, ברור.. הרמיוני התיישבה לידו. היא השתילה שיעול קטן. ״היי.״ היא אמרה בקול שקט. ״היי.״ רון החזיר והסתכל לתקרה במבוכה. ״תקשיב.. אני מצטערת שכעסתי הבוקר.״ היא אמרה ונראתה כאילו היא באמת התכוונה לזה. היא שקעה בעיניו של רון, שהסכים להסתכל גם בעיניים שלה. ״זה בסדר..״ הוא ענה ועיניו נצצו. ״בכל מקרה, אני צריך להפסיק להיות כזה ישנוני..״ הוא צחק. הרמיוני שוב צחקה. ׳והוא גם מצחיק מאוד.. אני באמת כזאת מטומטמת שלא שמתי לב לדברים האלה עד עכשיו?!׳ היא חשבה. היא הסתכלה עליו כאילו הוא היה איזה מין ספר שהיא הייתה רוצה מאוד לקרוא. 

״גריינג׳ר!! וויזלי!!״ פרופסור סנייפ צעק. אולי הם היו צריכים לעשות את כל זה לפני שהוא נכנס לכיתה בלי שהם שמו לב..

		הפרק הבא