הרוצח

טוב. אני אתחיל בסיפורים עוד מעט. אבל בנתיים אני אסביר מה שמי, איפה אני גר, ואיך אני קשור לנוקמים.

אני אתחיל בשמי. קוראים לי נייל. אני דמות לא מוכרת ומבוזת. אני גר בתא קטן של עשר מטרים על ארבעה מטרים. אני חבוי עמוק עמוק בצינוק. בתא כלא עלוב. ואני קשור לנוקמים כי... טוב. גם לי יש כוח על. סוג של. בעברי הייתי חייל של היידרה. והיידרה עשו עליי מספר ניסוין עם תת מודע של המוח שלי ושל אנשים אחרים. ובסוף.

בגיל עשר בערך. בכל מילה שאמרתי היה שדר שמגיע לתת מודע של אנשים. ואומר להם להקשיב לי.

אני מהפנט.

אז לאחר מספר בזיזות שלי ושל משרתיי. נקרא להם חבריי כי.. אתם יודעים.. לא נעים לי מהם. אז לאחר מספר שדידות (356 אם לדייק) תפסו אותי וכלאו אותי כאן. שוטרים עם אטמי אוזניים. זה היה מביש מאוד. והקטע הוא שהיידרה לא ניסתה אפילו לשחרר אותי! הייתי נכס כל כך חשוב!

אז אתם כאן. יום לפני שאני אברח. אני מקווה שאצליח. 

אוקיי. התכנון עובד ככה. אני אקח שוטר ווימלמל משהו. הוא לא יבין אז הוא יוריד את האטמים וישאל. ״מה?״ אני מייד אגיד כמה מילים והוא ישחרר אותי. השאלה היא כמה הוא טיפש. אני מקווה שמספיק.

ואז הוא ישחרר אותי. אני אקח לו את האקדח. ואז.. אה רגע שכחתי להגיד שאני אעשה את זה בזמן שהשומר השני יעשה פיפי.

ואז אני אכניע את הראשון וירה בשני. ובום. שניהם מנוטרלים. אני אלבש את המדים שלהם. ואתחפש אלייהם.

ובבום! עוד עששר שוטרים מנוטרלים. אני אוציא מקל דינמיט שהחבאתי מראש בארון חשמל. אדליק אותו. ואני אקפוץ מהחלון שהבניין מאחורי יתפוצץ.

איזו דרמה! ואז 5ני אנקום בהידרה המטומטמים. ובנוקמים. כי צריך נבל מתיישהו. לא? נראה אם אני אצליח לנצח את לוקי, תאנוס, אולטרון, כולם בתוכניות שלי!

וגם להפיל את היידרה הנוכלת. ואיך שהוא להשיג את הפטיש של תור או משהו.

ואני אסיים בשני מילים:

וונדה הנוכלת.

נתראה!!