"את זה מצאתי בספריה מוגלגית." אמר הארי והניח את הספר על השולחן בסלון. "הארי פוטר ואוצרות המוות." קרא רון בקול, "מה זה אמור להיות"? "אני שואל את עצמי את אותה שאלה," אמר הארי. ג'יני לקחה את הספר ופתחה אותו. נשמעו שלושה קריאות הפתעה. "הסמל של הוגוורטס!" לחשה הרמיוני, "אבל... איך הם השיגו אותו?" ג'יני דפדפה ועצרה באחד העמודים. "הוא עמד והביט סביבו," היא התחילה להקריא, "האם הוא נמצא במעין חדר נחיצות ענקי? ככל שהמשיך להתבונן, כך היה יותר מה לראות. תקרת זכוכית קמורה ורחבה התנוססה גבוה מעל לראשו ונצצה באור השמש". היא סגרה את הספר ופנתה להביט בהארי שישב פעור פה. "לא סיפרתי על זה לאף אחד חוץ משלושתכם! אני זוכר את זה היטב. זה היה לקראת סוף הקרב על הוגוורטס, ביער, וולדמורט קילל אותי באבדה קדברה ואז זה קרה... הייתי שם, במקום ההוא... דמבלדור הופיע משום מקום..." הוא לא המשיך. "טוב, ברור שלא נתעלם מזה." אמר רון, "אבל מה אפשר לעשות?" "אולי אפשר לחפש את מי שכתב את הספר." ענתה הרמיוני. "נכון, פשוט נלך ברחוב ונשאל אנשים אם הם מכירים במקרה את- מי בכלל כתב את הספר הזה?" רון הסתכל על הכריכה, " אם הם מכירים את הסופר או הסופרת המתוחכמים האלה... בטח יש מליוני ג'יי. קיי. רולינג בעולם, ומי יודע, אולי זה בכלל לא השם האמיתי". "כשאני חושבת על זה ברצינות, זאת יכולה להיות רק מישהי אחת..." אמרה הרמיוני. "נו, למי את מתכוונת?" "לריטה סקיטר, כמובן. היא אנימאגית, כך שיכלה להקשיב כשסיפרת לנו את זה." "אבל... אם היא השיגה את כל קורות החיים שלי, למה היא לא הפיצה את זה בעולם הקוסמים? למה לפרסם ספרים כאלה אצל מוגלגים?" "אולי היא הבינה שכשיש אנשים נורמאלים בראשות משרד הקסמים, לא כדאי לפרסם ספרים שלא ימצאו חן בעיניי." אמרה הרמיוני, "אז היא החליטה להיות סופרת מוגלגית." "זה כיוון מעניין. אבל את יודעת איפה להשיג את החיפושית הקרצייה הזו?" שאל רון. "אני מאמינה שנמצא דרך כלשהי. בינתיים, אני לא חושבת שיש לנו בשביל מה להשאר כאן. אפשר לחשוב על הנושא גם בבית," אמרה הרמיוני. "אם כבר אתם פה, למה שלא תשארו לארוחת ערב?" הציעה ג'יני. רון והרמיוני קבלו את ההצעה. ג'יני נגשה למטבח והחלה להכין את הארוחה, בינתיים הרמיוני התחילה לעיין בספר. "האוכל מוכן," הכריזה ג'יני לאחר זמן. "אפשר להתיישב לאכול". הם התיישבו, ואז אמרה הרמיוני: "קראתי קצת, וזה מאוד לא מתאים לריטה סקיטר. זה בכלל לא הסגנון שלה." "זה לא אומר שזאת לא היא." אמר הארי, "יכול להיות שהיא שינתה את הסגנון שלה כדי שקוסם שיקרא את הספר לא יזהה שזאת היא. חוץ מזה, שום מוגל לא היה קונה ספר שכתוב בסגנון כמו שלה."
|