יומנו של קרוקשנקס

יום שלישי: הביאו אותי לחנות עם עוד המון חיות. הושיבו אותי קרוב לדלפק, הביאו לי אוכל והיה נחמד להכיר חברים חדשים.

יום חמישי: אוף היום בבוקר נכנס קונה אחד ולקח את החבר הכי טוב שלי. היה לי כל כך עצוב להיפרד ממנו אבל קצת אחרי ארוחת צהריים הביאו לפה חיה חדשה ושמו אותה במקום של החבר הכי טוב שלי.

יום שני: דייי שוב העכברוש הזה מציק לי הוא לקח לי את הארוחת בוקר ועכשיו גם את הארוחת צהריים שלי. מאז שהוא הגיע הוא רק מציק לי. דיייייי תפסיק. דיייי

יום רביעי: היום העכברוש הזה החליט לעשות עוד צעד. הוא המציא לעצמו הרגל שפעם בחצי שעה הוא עושה לי "בו" מאחורה ואז הוא צובט, מרביץ, דוקר, מושך וצוחק כאילו זאת בדיחה ממש מצחיקה. איי!!! זה שוב קורה!

כעבור 4 שנים...

יום ראשון: ישש סוף סוף לקחו את העכברוש הזה. כבר 4 שנים יום אחרי יום, עם המכות שלו עכשיו יהיה לי קצת חופש. יאמיי בשר משומר לארוחת צהריים.

יום שני: יו יש פה קונה שנראה מה זה נחמד הלוואי שהוא ייקח אותי הנה הנה הוא מתקרב לאיזור שלי... לא הוא לקח את הקרפד שמאחוריי חבל.

כעבור 5 שנים...

יום חמישי: אוףף כבר 9 שנים אני נמצא כאן ואף אחד לא לקח אותי אפילו לא הסתכלו עליי את כל החברים שלי כבר לקחו, ורק אני נשארתי. מתי כבר ייקחו אותי?

יום שלישי: היי, אני שומע קולות הנה שני ילדים וילדה אחת שנכנסו לחנות אחד הילדים, הזה עם המשקפיים, סתם הסתכל על החנות הילד השני, הזה המנומש, הלך בכלל לאיזור התרופות והילדה.. הילדה בחנה את כל החיות לעומק הנה התקווה שלי לצאת מפה הילדים יצאו הילדה מתקרבת אליי היא מרימה אותי כן כן אותי החתול קרוקשנקס אני יוצא מפה! שואלת משהו את המוכר מסתכלת עליי ברחמים היא קונה אותי! יצאנו החוצה הנה הילדים האחרים המנומש הסתכל עליי במבט מוזר נראה שהוא לא אוהב אותי נקווה לטוב.