היה זה ערב חתונתם של הארי פוטר וג'יני וויזלי. המון האנשים זרם לכיוון בית וויזלי. (המחילה). הארי וג'יני עמדו יד ביד, וחיכו לאורחים הבאים. אחרוני הארחים היו רון והרמיוני. "רון, הרמיוני, מה נשמע?!, מזמן לא התראנו!" קפצה ג'יני כאשר רון והרמיוני הגיעו. "הכל בסדר גמור, ג'יני" אמר לה רון, והם התחבקו. רון והארי טפחו אחד לשני על הכתף וג'יני התחבקה עם הרמיוני. בהשמע צלילים מקסימים של מוסיקה חלומית ויפה, החתונה התחילה. כל האורחים התיישבו על הכיסאות הלבנים והיפים, הארי וג'יני עמדו מתחת לחופה, שאותה החזיקו: רון, ג'ורג', הרמיוני ומולי (גברת וויזלי). "האם את, ג'יני וויזלי, מוכנה להיות אישתו של הארי פוטר, ולהיות נשואה לו ונאמנה לו כל ימי חייך?" שאל הרב את ג'יני. "כן" ענתה ג'יני ללא היסוס. "האם אתה, הארי פוטר, מוכן להיות בעלה של ג'יני וויזלי ולהיות נשוי לה ונאמן לו כל ימי חייך?" שאל הרב גם את הארי. "כן, אני בטוח לגמרי" ענה הארי. הארי וג'יני שמו אחד לשני את הטבעת על היד. על הטבעת של ג'יני היה חרוט: ג'יני, באהבה; ועל הטבעת של הארי היה לב שעל חצי אחד היה חרוט הארי, ועל החצי השני, ג'יני. "חתן, אתה רשאי לנשק את הכלה" אמר הרב. הארי וג'יני לקחו שני מטאטאים, התרוממו לאויר, והתנשקו, נשיקה שהם יזכרו לתמיד. נושאי החופה הרפו ממנה, והתחילה החגיגה. היו מטאטאים לרכיבה, לתנוקות היו מטאטאי ריחוף בסנטימטרים ספורים מעל פני האדמה, והיו עוגות ומאפים: עוגות שוקולד ועוגות גבינה, מאפינס, גלידה, עוגיות, כדורי שוקולד וכדמה... האורחים אכלו ושתו, רכבו על מטאטאים, ונפתחה גם במת ריקודים. היה זה ערב שלא ישכח. "אני מקווה שזה ימשך לנצח" אמרה ג'יני להארי, לאחר שהאורחים התפזרו לבתייהם ונשארו רק בני המשפחה. "כן, אני יודע, ג'יני" ענה הארי. "בואי, בואי ניסע הביתה". הם נכנסו למכוניתם, ונסעו לכיוון ביתם החדש, שם הם יחיו ויבלו את שארית חייהם. "נסיעה טובה, ביי ג'יני מותק!" אמרה מולי וויזלי. "ביי אמא, ביי אבא, ביי רון, ביי ג'ורג'!, החזירה להם ג'יני. "אני כל כך מתגעגעת לפרד" אמרה ג'יני להארי. "כן, גם אני מתגעגע" השיב לה הארי, ושנייהם בכו. סוף דרמטי לחתונה.
|