|
רון העייף היה בדרכו לחדר המועדון. רגליו הרגישו כמו סמרטוט, שיערו הג׳ינג׳י היה מבולגן, ושקיות שחורות קישטו את האזור מתחת לעיניו.
״היי רון!!״ הרמיוני פתאום הופיעה משום מקום והפתיעה את רון.
״ה-היי, הרמיוני..״ רון הנבוך ענה.
״למה אתה כל כך נבוך פתאום?״ הרמיוני שאלה בצחקוק.
״סתם..״ רון הסמיק וניסה להסתיר את זה כשהסתכל על נעליו.
הרמיוני שמה את ידו על כתפו, הוא הסמיק אפילו יותר ממקודם.
״הכל בסדר?״ היא שאלה.
״ברור, מאה אחוז.״ רון ענה והבעה של עצב עלתה על פניו.
״נו, רון, אני לא מכירה אותך מאתמול, אני רואה שמשהו לא בסדר!״ הרמיוני השיבה וניסתה לראות אם הוא מסתיר
משהו. ״הרמיוני, דיי..״ הוא אמר בקול סדוק והתרחק.
הרמיוני נבהלה לשניה אחת.
״מה יש לך? למה אתה נראה כל כך עצוב?״ הוא ניסתה גישה אחרת ופנתה אליו בקול עדין.
״זה רק כי..״ הוא הסתכל עליה, היא הביטה עליו וחיכתה שימשיך לדבר.
״תגידי.. מה אם יש איזו מישהי שממש מוצאת חן בעיניי..״ הוא המשיך בקול ביישני.
״ו..אנחנו כבר מכירים המון זמן, ואני מפחד שזה יהרוס את החברות שלנו, או משהו.. איך אני
אומר לה את זה?״ הוא שאל ושיחק באצבעותיו במבוכה.
הרמיוני נראתה מופתעת. ״או..״ היא השיבה וסידרה את שערה.
״אם היא מוצאת חן בעינייך, היא חייבת להיות מיוחדת-״
״היא באמת מיוחדת.״ הוא קטע במבט חולמני.
״מי זאת?״ היא שאלה בחיוך מתלהב.
״עזבי.. אה.. אני מצטער ששאלתי..״ רון אמר בחרטה וניסה להתרחק ממבטה.
״מי זאת?? פרוואטי? לבנדר? לונה? לא! אל תגיד שזאת..״ היא עצרה לרגע ועל פניה הייתה הבעת גועל.
״פנסי פרקינסון??!״ היא שאלה בגועליות.
״לא!! לא אף אחת מהן!!״ היא אמר בכעס. ״אז מי?? לא נשארה אף אחת..״ הרמיוני אמרה ועמוק בפנים אהבה לחשוב שהיא
זאת שמוצאת חן בעיניו, כי רון כל כך מצא חן בעינייה.
״מישהו מ.י.ו.ח.ד.ת!!״ הוא הביא והדגיש כל אות ואות.
לפתע, הארי הלך לעברם מהקצה השני של המסדרון.
״היי, רון!״ הרמיוני עמדה ליד רון, כך שמהזווית של הארי הוא לא ראה אותה.
״תגיד, דיברת עם הרמיוני?״ הוא שאל, הרמיוני ידעה שאם היא תתערב היא לא תגלה כלום, אז היא הקשיבה בשקט.
״תקשיב, אתה חייב לספר לה שאתה אוהב אותה, אחי..״ הארי המשיך ורון עשה כל שביכולתו כדי לסמן להארי שהיא שומעת אותם והיא מאחוריו.
״אתה מה?!״ הרמיוני הגיחה עם מבט מרוגש.
״או!!״ הארי נבהל.
״אני אשאיר אתכם לבד..״ הוא הלך. ״אתה אוהב אותי, רון?״ היא שאלה והתקרבה אליו. ״כן..״ הוא ענה במעט מבוכה. היא לקחה את ידו. ״גם אני אוהבת אותך.״
|
0 חרמשים
כותב: 
