לכאן הוא לא חוזר

"ילד מטונף! בוגד דם! איך אתה מעז?! תגיד לי, איך אתה מעז?!"

אימו של סיריוס כיוונה עליו את שרביטה והקללות נתזו מפיה במהירות מסחררת.

"כך לקלל את ביתי טהור הדם בתמונות של בוצדמים מטונפים! עברת כל גבול!"

סיריוס עצם את עיניו והניח לדם ודמעות לזרום.

...

סיריוס הרגיש שהוא משתגע.

אומנם זה היה רק היום השישי של החופש,

אבל הוא התחרפן כמעט לגמרי.

קשה היה לו להתסכל על הקירות הזועקים רוע בבית אביו ואימו.

הוא החליט לעשות מעשה ולכתוב לג׳יימס.

הי קרניים,

איך החופש?

אני בטוח שאתה מבלה.

כתבתי כדי לבדוק אות חיים ממך..

סיריוס.

סיריוס הושיט את המכתב לינשופו וזה התעופף מהחלון.

...

השעה הייתה מוקדמת בבוקר ומחלונו של סיריוס נשמעו נקישות.

סיריוס שיפשף את עיניו וקם.

הוא פתח את החלון לינשוף והזדעזע לראות אותו פצוע וחבול,

המכתב קשור לרגלו ללא פגע.

...

לאחר שטיפל בציפור האומללה נשכב סיריוס על המיטה וחשב מה לעשות.

הוא כל כך חיכה להזמנה של ג׳יימס לבוא לביתו,

וזכר שג׳יימס אמר לו לא פעם שאם הוא צריך הוא יכול לבוא אליו אפילו באמצע הלילה.

בהחלטה נחושה סיריוס קם והחל לזרוק את החפצים שלו אל המזוודה.

לכאן הוא לא חוזר לעולם.