צונזר

ג'יני התעוררה בבהלה מתנשפת וחיוורת. "את בסדר?" שאל אותה ביל. 

"אני לא מצליחה לשלוח את הפטרונוס." אמרה הרמיוני ביאוש. 

"קחי את ג'יימס ואני אשלח את הפטרונוס." אמר ביל והביא את ג'יימס להרמיוני בעוד שג'יני צועקת בצרידות "אני בסד-" היא לא

הצליחה לגמור את המשפט. ביל אמר: "אל תדאגי, ג'ין. הארי הולך לבית החולים לקדוש מנגו, נפגוש אותו שם. 

הרמיוני תדאגי לג'יימס ותגידי לאמ-" ובזה הוא התעתק. 

"בוא ג'יימס, יש לנו מסימה צריך להודיע לסבתא שאמא שלך יולדת." אמרה הרמיוני והתעתקה למחילה.

היא הגיעה לשער ופתאום אמרה "אתה שמח שיהיה לך אח, ג'יימס?" שאלה בקנאה.

"כן." אמר ג'יימס. הוא ידע לומר רק כמה מילים כי היה בן שלוש. 

הרמיוני העמידה אותו על הקרקע ונתנה לו יד ודפקה על הדלת. 

הדלת נפתחה ובפתח עמד טדי לופין,אומנם הארי היה הסנדק שלו אבל צארלי אהב אותו כל כך שלא הסכים שיעזוב

את המחילה להרבה זמן אז יצא שטדי הרבה במחילה. "הרמיוני", אמר טדי בשמחה וניגש לחבק אותה ואת ג'יימס, שנורא שמח

לראות את טדי.

הרמיוני הסתכלה על שאר היושבים בסלון וראתה את מולי, ארתור, ג'ורג', פלר,אנג'לינה

 ווקטואר וצ'ארלי, שנראה משועשע מג'יימס.

"בוקר טוב", אמרה הרמיוני וסרקה את כל יושבי החדר שוב. "ג' ג' ג'יני בבית חולים על שם קדוש מנגו".

"מה?" אמרו כל יושבי החדר אבל הכל הכי חזק היה של מולי.

"נו!!" לחץ עליה ג'ורג'. "מה נו?" שאלה הרמיוני.

"איך את יודעת? את הבאת אותה לשם? מי עכשיו שם איתה? היא כבר ילדה? זה בת או בן? ספרי כבר קמצנית במילים!" אמר

ג'ורג'.

"הלכתי לבקר את ג'יני, פתחתי את הדלת וביל היה בדלת-" התחילה הרמיוני לומר אבל פלר קטעה אותה: "מה זאת אומרת

ביל היה בדלת?" אמרה פלר במבטה הצרפתי שלה, "לפני שיצאתי לפו ההוא אמר שהוא מתארגן והוא יבוא אחרי לפה. למה

הוא לא אמר לי שהוא הולך לג'יני?" שאלה פלר במבט נעלב.

"לא יודעת". אמרת הרמיוני והמשיכה בסיפור: "...ואז ביל לקח אותה ואני באתי לפה עם ג'יימס."

דממה. אפילו ג'יימס, ווקטואר וטדי, שנראה עצוב.

ואז נפתחה הדלת, והארי וביל נכנסו פנימה בחיוכים מאושרים.

הפרק הקודם		הפרק הבא