4 קונדאסים.

מאיה אדיסון:

אני שונאת אותם, שונאת!

כל רגע בחיים שלי הם חייבים להשפיל אותי?

פעם אחת צבע סגול כמרכך, הסתדרתי, והפכתי את זה לטרנד.

פעם אחת שמו לי בתה מלח במקום סוכר, אבל העמדתי פנים שאין כלום.

כל כך הרבה פעמיים!

למרות שאני יוצאת מזה בשלום (לפעמיים) נמאס לי מזה.

אז כמו כל בת בגריפנדור החלטתי להתעמת איתם,

רעיון טיפשי הא?

החלטתי ללכת אחרי הארוחת הערב.

ומובן שהם עשו לי משהו.

(הם הפכו את העוגה שלי לספוג, אבל לא אכלתי כי שמתי לב.)

ופניתי מיד למועדון להגיע לפניהם.

נכנסתי לחדר בשקט ושמעתי תזוזות,

"פיטר?" קול מוכר נשמע מהחדר, רמוס.

הקול שלו היה נשמע נורא, אז בגלל שאני בן אדם 

ולא קונדאסית (במזל) התקרבתי לאט לעברו.

לופין היה שרוע על מיטתו, חיור וצלקות ושריטות

היו על פניו ודם היה מסביבו.

"מה את עושה פה?" אמר ופניו התעבתו והחוירו יותר.

"שאלה טובה." נשמע קול והסתובבתי לעברו באיטיות.

		הפרק הבא