הרמיוני רייבנקלואית

ויתור זכויות לג'ואן רולינג

"גריינג'ר, הרמיוני!" פרופסור מקגונגל קראה.

עכשיו את מתמיינת, הרמיוני 

הרמיוני חשבה.

מעניין מה מתאים לה,

גריפינדור, בית האמיצים,

הפלפאף, בית הטובי לב,

רייבנקלו, בית החכמים, 

סלית'רין, בית השאפתנים לכוח,והערמומיים,

היא הלכה אל המצנפת.

היא נזכרה בשיר שהיא שרה:

אני נראית קצת עלובה

אך אל תזלזלו בי, 

כי כל הכובעים כולם

בזאת לא התחרו בי: 

לי אין נוצה או מצחייה

ולא פינות שלוש,

אך בעניין של למין

תמיד אני בראש. 

כי כל אדם אשר יחבוש

אותי על הקרקפת - 

כל מחשבה אצלו בראש

מייד אלי נשקפת. 

אם אומץ לב ותושייה 

אמצא אצלו במוח, 

אודיע חיש: את זה האיש

לגריפינדור לשלוח. 

אך אם בגולגולתו אמצא

טוב לב ואורח-רוח, 

אודיע כי להפלפאף

הוא מעומד בטוח. 

לרייבנקלו אשלח את זה

שבראשו חרוט, 

כי תכונותיו המובילות: 

תבונה ולמדנות.

אך באשר אמצע עורמה

ושאיפה לכוח,

אורה מייד את התלמיד 

לסלית'רין לשלוח. 

על כן חבשו! אל תחששו! 

אין חכמה כמותי. 

ואם חס ושלום אטעה, 

אני אבלע אותי. 

היא ישבה על השרפרף ושמה את המצנפת. 

מה יש לנו כאן? 

הרבה אומץ! 

גריפינדור? 

גריפינדור! 

לא רגע, 

מה זה פה, 

תבונה ולמדנות, 

המון שכל, 

רייבנקלו? 

"רייבנקלו! " שאגה המצנפת. 

אני יודעת שזה פרק מה זה קצר( כי השיר של המצנפת עשה אותו בעצם ארוך ) אבל הפרקים הבאים יהיו ארוכים יותר.