מכשפה בלונדינית

הדוויג התעוררה ברכבת האקספרס להוגוורטס.

מה כבר נגמרה השנה? 

חשבה הדוויג. 

הדוויג קיוותה שזה היה רק חלום שהפכה לילדה. 

היא ראתה את דירונדי!

זה בטח היה סתם חלום! 

ואז היא הבחינה שדירונדי יותר קטנה ממנה. 

היתה לה מזוודה. 

מוזר. 

היא הוציאה ממנה מראה( במזל היה שם).

הסיוט עדיין נמשך! 

היא הייתה ילדה! 

 "הכל בסדר?" שאל הילד שהיה איתה בקרון.

הוא היה הבעלים של דירונדי. 

הדוויג לא זכרה איך קראו לו, 

פטריק? 

לא... 

ג'ים? 

לא! 

דאפר? 

כן! 

קראו לו דאפר! 

"כן, כן." זה היה פעם ראשונה שהדוויג דיברה.

היה לה קול נעים, ועדין. 

" אה טוב, איך קוראים לך?" שאל דאפר. 

" הדוויג." ענתה. 

" ומה השם משפחה?" אמר לה. 

" פוטר." היא שיקרה לו. 

"אה מה הדוויג פוטר, כאילו את קרובת משפחה של הארי פוטר," אמר. " או שסתם פוטר? " 

הדוויג לא ידעה מה לענות. 

היא החליטה שתשקר לו שוב. 

" אחות שלו, אבל אף אחד לא מכיר אותי, כאילו אני אחותו הקטנה." 

"טוב אני-" 

" דאפר ווהייט." קטעה אותו הדוויג. 

דירונדי סיפרה לה שככה קוראים לבעלים שלה.

"איך ידעת? " דאפר היה המום. 

היא חייכה חיוך מאולץ. 

 " לאיזה בית את רוצה להתמיין?" 

"אממ גריפינדור, למרות שגם רייבנקלו נשמע טוב. " מצד אחד, 

הדוויג רצתה להיות ברייבנקלו, כי תמיד בתור תנשמת, 

חשבה, 'אם אני אהיה מכשפה לאיזה בית ארצה להתמיין?' ותמיד זה היה רייבנקלו. 

ומצד שני, היא רצתה להיות עם הארי באותו הבית. 

" אני רוצה להיות בגריפינדור. "אמר." הגענו! "

הפרק הקודם		הפרק הבא