השעה הייתה חמש לפנות בוקר, הארי ישן עמוק.. אפילו פצצה לא הייתה יכולה להעיר אותו.
(אבל כנראה שהחבר שלו כן..)
״רומיאווו!״ הוא שמע את דראקו שר מחוץ לחדר.
״רומיאו קח אותי למקום בו נוכל להיות לבד!!״ הארי התחיל להתעורר משירתו הצינית של דראקו, שיערו היה מבולגן אפילו עוד יותר,
עיניו הירוקות היו כמעט עצומות לגמרי.
״אתה תהיה הנסיך, ואני אהיה הנסיכה.. זה סיפור אהבה, מותק רק תגיד כן!״
הארי קם ופתח את הדלת למראה דראקו שחבש כובע מצחיק.
הארי חייך וחשב על איזה בר מזל הוא שיש לו את דראקו.
הוא תפס בכובע של דראקו, מה שגרם לו לסתום.
ונישק אותו על הלחי.
״בוקר טוב, רומיאו.״ דראקו חייך.
״בוקר טוב, יוליה.״ הארי השיב בחיוך.
״לא, טוב, אנחנו חייבים להפסיק. זה מביך..״ הארי אמר בפרצוף מוגעל אחרי שניה.
״כן.. לגמרי..״
״בוא נרד לארוחת הבוקר..״ הארי אמר.
״אתה צריך להתארגן...״ דראקו השיב לו, והארי נזכר שהוא לובש טרנינג וחולצה קטנה.
״נכון.. אפגוש אותך שם!״ הארי אמר ונכנס לחדר להתארגן.
דראקו צעד לכיוון האולם. ובמסדרון, פגש את פרופסור סנייפ, הם הנהננו בראש זה לזה כ״בוקר טוב״,אבל אחרי שסנייפ הסתובב, דראקו הוציא לו לשון, והרים את
האצבע המשולשת שלו.
׳אני אראה לזקן הזה מה זה.. נתפל לחבר המדהים שלי ככה..׳ הוא חשב לעצמו בכעס.
כעבור דקה וחצי הוא הגיע לאולם, והתיישב בשולחן של סלית׳רין.
היא הביט בציפייה בשולחן של גריפינדור וחיכה שהארי יגיע.
--------------------------------------------------------------------
בנתיים, למעלה, הארי ציחצח שיניים וחשב על מה תהיה התגובה של כולם שדראקו
והוא יצאו מהארון.
הוא ניסה לסרק את שיערו בלי הצלחה, אבל זה בסדר כי הוא כבר היה רגיל.
(ודראקו אמר שהוא נראה חתיך יותר עם השיער המבולגן)
הוא הניח את משפקיו, התלבש, ויצא לכיוון האולם.
כאבה לו הבטן, והוא התחיל לחשוב שהוא אולי לא מרגיש טוב, אבל הוא ניסה
להתעלם. הוא בחיים לא היה נותן לקצת כאב בטן להרוס לו ולדראקו את היום.
היה נדמה לו שמאז שהוא ודראקו הפכו לזוג, כל יום מושלם.
הוא הגיע לאולם, שם נתקל במבטו של דראקו. עיניהם נצצו.
״נו, פוטר? לך!״ פנסי פרקינסון שמה לב שהוא בהה בדראקו, והעובדה שדראקו בהה בו עיצבנה אותה
אפילו יותר.
הארי קרץ לדראקו, (מה שגרם לדראקו להסמיק) והלך.
״פוטר ההזוי הזה.. קורץ לאויבים שלו.״
דראקו קרץ להארי בחזרה. והארי סידר את שערו והסתיר את הסומק על פניו.
|