אהבה אסורה (פיקצר)

היה זה יום שמש לוהט בהוגוורטס, בית הספר לכישוף ולקוסמות.
הארי, רון והרמיוני טיילו במדשאות בית הספר.
"נחשו מה?" אמר רון. "מה?" שאל הארי. "אבי התמנה לעורך הראשי של הנביא היומי!" צווח רון. "מזל טוב, רון!" אמרה הרמיוני. "תודה" אמר רון.
לפתע הם ראו את לונה עם "הפקפקן" עיתון שאביה, קסנופיליוס לבאגוד, מנהל. "שלום" אמרה לונה בקול הפעמונים שלה. "על מה אתם מדברים?" שאלה.
"על כך שאבי התמנה לעורך הראשי של הנביא היומי" השיב לה רון. "הו, רון, אביך?, עורך של הנביא היומי המלא שטויות?" שאלה לונה. "אין שם שטויות!" אמרה הרמיוני.
"היא צודקת!" אמר הארי. "אל תכעסו עליה!" אמר רון, ועשה לה סימן של לב בידו. "רון!" אתה נוטה לצידה?" שאל הארי. "אני לא... אני... אני לא נוטה לצידה, אני רק לא רוצה שתציקו לה בגלל ש"הפקפקן" ו"הנביא היומי" הם עיתונים אוייבים!" אמר רון. "טוב, תבלו בנעימים!" אמר הארי. "בואי הרמיוני, נלך מפה" אמר הארי להרמיוני. "בסדר, בוא" אמרה הרמיוני, והובילה את הארי לכיוון הבקתה של האגריד.
"חכו!, הארי, הרמיוני, אני לא התכוונתי!" אמר רון, ורץ אחרייהם. משלא הצליח להשיגם חזר אל לונה. "רו... רוצה ש... שנהיה חברים?"  שאל רון את לונה. "אני אשמח מאוד" אמרה לונה.
"בואי נלך לשבת" אמר רון, ולקח את לונה אל מתחת לעץ איזדרכת יפה.
הם התיישבו ורון לחש באוזנה של לונה: "אני אוהב אותך".  "גם אני אותך" אמרה לו לונה בחזרה.
"צריך לחזור פנימה, הסתיימה ההפסקה!" הודיע רון. "רגע..." אמרה לונה, תוך כדי
שקירבה את פיה אל פיו של רון, והם התנשקו!.
לאחר מכן שנייהם עמדו נבוכים, ורצו כל אחד לכיתתו.
"רונלד וויזלי!" כעסה הרמיוני, כאשר רון נכנס לשיעור. "מה?" שאל רון. "אסור לכם להיות זוג!, העורכים של הנביא היומי ושל הפקפקן הם אוייבים בנפש!" צעקה אליו הרמיוני.
"אהמ... אהמ... שקט בכיתה בבקשה!" אמר פרופסור פליטיק, המורה ללחשים.
"מי יודע באיזו שנה נוצר הלחש הראשון? שאל פרופסור פליטיק.
הרמיוני הרימה את ידה מיד. "כן העלמה גרינג'ר?"
"הלחש הראשון נוצר בשנת 1478 כאשר עדיין לא היו שרביטים, אז השתמשו בתנועות ידיים." אמרה הרמיוני.
"נכון מאוד!, עשר נקודות לגריפינדור!" אמר הפרופסור פליטיק.
"פיתחו בקשה בעמוד 129 בספר, וענו על השאלות. כולם לקחו עט נוצה והתחילו לכתוב במהירות.
"פססס... רון..." לחש הארי לרון. "מה?" שאל רון. "אתה באמת אוהב את לונה?"
"כן, באמת, אבל אל תגלה להרמיוני!" אמר רון.
"בסדר!" אמר הארי.
"כולם לסיים, נגמר השיעור!" אמר הפרופסור פליטיק. "אבל שיעורי הבית שלכם הם: לכתוב מדוע הומצאו הלחשים ולמה הם משמשים, משוחררים" אמר פליטיק.
הארי ורון יצאו מהכיתה, והלכו לכיוון חדר המועדון. "לא" אמר רון. "קבעתי עם לונה במדשאות". "בסדר, ביי" אמר הארי. "ביי" אמר רון, ורץ לכיוון המדשאות.
"היי לונה!" אמר כשמצא אותה. "שלום, רון" אמרה לונה.
"מחר יוצאים להוגסמים, רוצה לצאת איתי?" שאל רון. "בטח" אמרה לונה.
"בוא נלך לחדרי המועדון, מתחיל להחשיך".  "בסדר, בואי" אמר רון, ולקח אותה יד ביד לכיוון דלתות האלון של הטירה.
"נתראה מחר, ביי" אמרה לונה. "ביי, לונה!" אמר רון.
רון צעד לעבר חדר המועדון של גריפינדור, והרגיש כשיכור, למרות שלא שתה בירה.
"גולם פרפר!" אמר רון את הסיסמה, ונכנס לחדר המועדון, שם חיכה לו הארי.
"איפה הרמיוני?" שאל רון. "בוכה בחדרי הבנות" השיב לו הארי. "אה..." אמר רון.
"בוא נלך לישון, אני עייף." אמר רון. "סבבה" אמר הארי, ופיהק.