הארי פוטר פוגש את ג׳יי קיי רולינג

״אני.. אה.. מה?! מאיזה יקום את?? רגע, אני דמות מספר?״ כל-כך הרבה דברים התרוצצו בראשו של הארי.. היא אחראית למותם של הוריו, היא אחראית להתעללות שהוא עובר

מהדראסלים, היא אחראית להכל. 

״תמיד ידעתי שאתה קיים ביקום מגביל!״ היא צעקה באושר והתקרבה כדי לחבק אותו שוב.

״היי, מה יש לך?״ הוא דחף אותה בכעס.

״אתה יודע, אה.. בוא איתי לכדור הארץ.. ונוכל-״

״אני כבר בכדור הארץ, כולנו בכדור הארץ!״

״אני מדברת על כדור הארץ ביקום 456.״ היא הסבירה.

״יש עוד כדורי ארץ? יש עוד יקומים?״ 

״ברור! יש יקום אחד שכולם שם חתולים, יש יקום אחד עם דשא ורוד..״

״מאיזה יקום אני?״ הוא שאל.

״אתה על.. שניה תן לי לבדוק את זה..״היא דפדפה אחורה במחברת שלה לדף של 

כל מה שקשור להארי. (מאיזה יקום, צבע שיער, צבע עיניים..)

״אתה מכדור הארץ ביקום 5.666״

״טוב, איך עוברים ביניהם??״ הוא שאל.

״יש רכבת מיוחדת שבאה לתחנה חשוכה, לא רחוק מפה, שפועלת רק בין השעות 3:00, ל3:30.״

״זה פשוט מטורף..״ הוא אמר בקול סדוק והבעה מבועתת.

״אבל השעה רק 2:30!״ 

״אני יכולה לסדר את זה..״ היא אמרה ורשמה במחברת שלה משהו. השעון של הארי הראה שהשעה המדויקת הייתה 3:00.

״בוא נלך לתחנה.״

״אז.. אה.. איך אני מסיים בעתיד?״

״אתה מתחתן עם ג׳יני וויזלי.. ויש לכם שלושה ילדים.״

״רון והרמיוני מתחתנים בעתיד?״

״ברור!״

״ידעתי! ו.. את-יודעת-מי.. הוא חוזר בעתיד?״ הוא שאל בטון מפוחד.

היא שתקה. ״את האמת שכן.. אבל אתה עוצר אותו, כל פעם מחדש, אתה עוצר אותו.

בסוף, אתה הורג אותו.״

הארי היה המום. ואז, עלתה במוחו שאלה שעד עכשיו חשב שאין לה תשובה.

״ואיך אני מת?״ הוא שאל.

היא שוב שתקה. ״אתה מת.. ואז אתה חוזר לחיים.״

״אני כזה חזק!״ הוא התלהב בצחקוק.

״היי, לא ככה המצאתי אותך!״ היא צחקקה.

״הנה הרכבת!״ הוא הצביע על רכבת שבאה לתחנה.

״זאת הרכבת, נכון?״ הוא שאל כדי לוודא.

״בוא נעלה. תשתדל לא ליצור קשר עין ולהתעסק בשלך.״ היא ציוותה בטון קר.

שניהם עלו. ״תישאר קרוב אליי.״ היא לחשה. הארי תפס בתיק שלה כדי להיות קרוב אליה.

ברכבת הארי ראה המון יצורים ואנשים שגרמו לו לבחילה.

הוא עמד לידה, אבל לא היה יכול שלא להתסכל על הנוסעים המעניינים.

היא משכה בסוודר שלו כדי לקבל את תשומת ליבו.

״מה אמרתי?!״ היא לחשה בכעס.

״סליחה.״ הוא השיב ובהה בנעליו.

״תחנת יקום 121!!״ הנהג צעק כשהם הגיעו למקום קסום ויפייפה.

הוא המשיך לנסוע אחרי שכולם ירדו.

״תחנת יקום 115!״

הנהג צעק אחרי שתי דקות כשהם הגיעו למקום שנראה זוועה.

״תחנת יקום 010!!״ 

הם הגיעו למקום שהזכיר להארי זכרונות שלא ידע שיש לו. הוא הרגיש

כאילו הבטן שלו מתכווצת רק מלהסתכל מהחלון.

״בתחנה הבאה אנחנו יורדים.״ היא לחשה לו.

״תחנת יקום 456!!״ 

״בוא.״ היא תפסה בידו והם ירדו בשקט.

״זה לא שונה מכדור הארץ שאני רגיל אליו..״ הוא אמר.

״ברור שלא. ככה החלטתי.״

היא אמרה. ביקום 456 עדיין היה בוקר, וג׳יי קיי הובילה את הארי למקום

שנקרא ׳סט צילומים.׳

היה שם איש שישב עם מגפון על כיסא, ילד עם משקפיים, מצלמות. המון מצלמות.

והרבה אנשים.

״רולינג!!״ קרא האיש שישב על הכיסא.

הם התחבקו.

״אני רוצה שתכיר.. זה הארי פוטר.״ היא אמרה והצביעה על הארי.

״מה?״ הוא צחקק, ואז הבין שהיא רצינית, והחיוך ירד מפניו.

״מצאנו את הארי שלנו..״ הוא אמר והצביע על הילד עם המשקפיים.

הארי ניגש אליו בלי לחשוב פעמיים.

״היי!״ הוא קרא לעברו 

״אה, היי! אתה פה לאודישן לתפקיד של הארי? מצטער.. כבר קיבלתי אותו.״ הוא השיב.

״אתה קיבלת את התקפיד שלי? מה זה אודישן?״

״אודישן זה מבחן משחק שיבדוק אם אתה מתאים לדמות שאתה משחק, אני מתאים לשחק את הארי, ובגלל זה נבחרתי לתפקיד שלו.״

״אתה לא יכול להיות אני.״

״מי אתה?״

״הארי ג׳יימס פוטר!״ הוא השיב בכעס.

״על מה אתה מדבר?״ הוא ציחקק. ״הארי לא קיים, הוא דמות מספר.״

״באתי מהיקום של הספר. לא היה מושג עד שפגשתי את ג׳יי קיי רולינג!״

לסתו של הילד נפלה.

״תוכל לתת לי טיפים איך להיות.. טוב, אתה?״ הוא שאל.

״דבר ראשון.. אין לי עיניים כחולות, אז תצטרך להסתדר איכשהו.. אתה צריך ממש לשנוא את

סנייפ, דאדלי הוא שנאת חייך, ו..זהו נראה לי.״

״בטוח יש עוד משהו!״ הוא הוציא מהכיס נייר עם הכיתוב ׳טקטסים לסצנה 1 באולם הגדול.׳

״נגיד פה.. זאת הסצנה.. שאני, כלומר אתה אומר..״

-המשך? אשמח לדעתכם בתגובות! :)-

הפרק הקודם		הפרק הבא