שונים

פחדתי, פחדתי נורא, אבל לא הורדתי ממנו את עיני, הייתי נורא מופתע ומבולבל, איך היה לי האומץ לעשות את זה? לנשק אותו.

הוא הביט בי, לחייו אדומות, ולפני שהבנתי מה קורה, הוא נישק אותי, הייתי בשוק, כשנישקתי אותו, הייתי בטוח שהוא הולך לכעוס עלי, להפסיק את החברות בנינו, הייתי בטוח שאני הולך לאבד את חברי הטוב ביותר ואהובי לנצח.

נישקתי אותו בחזרה, התנשקנו, רציתי שהרגע הזה יימשך לנצח, אבל לא, התנתקנו, הבטנו בעיניים אחד של השני, מחייכים.

"חג מולד שמח, דרך אגב," אמר.

"אל, זה כבר היום הכי שמח בחיים שלי, אני לא רוצה להשתגע מרוב שמחה," גיחכתי.

"סקורפ..." אמר. " זה בסדר אם נשמור את זה בסוד בינתיים? את המערכת יחסים שלנו? אני עדיין מנסה להבין כל מיני דברים..."

"ברור שזה בסדר!" אמרתי.

עלינו לחדר של אלבוס והתנשקנו, התנשקנו כאילו אין מחר, זה היה כל כך נהדר!

אבל, אז, כמובן, כמו כל רגע טוב, זה היה צריך להיגמר, שמענו דלת נפתחת, זה הקפיץ את שנינו, ירדתי למטה, למזרון שלי, רק ליתר ביטחון, ואז ג'יני נכנסה.

"בוקר טוב בנים, חג מולד שמח!" אמרה.

"בוקר טוב..." אמר אלבוס בקול ספק מהורהר ספק מדוכדך.

"מה קרה?" שאלה ג'יני.

"כלום...כלום..." 

"בטוח? אני מרגישה כאילו אתה מסתיר ממני משהו."

"אנ...א....אני לא".

"אתה שקרן גרוע".

אלבוס פתח את פיו אבל לא יצא שום דבר, שום צליל, שום מילה.

"זה בסדר אם אתה לא רוצה לומר לי, אבל אני רוצה שתגיד לי אם משהו מפריע לך." אמרה ג'יני.

"כמה זמן כבר אתה מחבב אותי?" שאלתי לאחר שג'יני הלכה.

"סקורפ, אתה באמת חושב שישבתי איתך ברכבת רק בגלל הממתקים שלך?"

"מאז?!" הופתעתי.

"כן... מה איתך?" 

"כל העניין הזה עם רוז, זו הייתה הצגה, כדי שלא ידעו שיש לי רגשות כלפיך."

"אני חושב שאני מוכן לספר לאבא שלי," אמר בפתאומיות.

"באמת?! זה נהדר!"

"אבל בתנאי שתבוא איתי."

"כמובן שאני אבוא איתך!"

מאוחר יותר ירדנו למטה לחפש את הארי, אבל הוא לא היה בבית...מוזר...

הפרק הקודם