כל סוף הוא התחלה חדשה

"ביי אמא! ביי אבא! נתראה בקיץ!" רוז נופפה לשלום להרמיוני ורן.

רוז נתגעגע אלייך כל כך!" הרמיוני התרגשה וחיבקה את בתה.

רון חיבק ונישק את רוז ואמר: "תשמרי על עצמך! סומכים עלייך!"

רוז עלתה אל הרכבת יחד עם אלבוס.

הם תפסו את המושב האחורי הניחו את הדברים שלהם על המושבים.

"אתה מאמין שרוז שלנו בהוגוורטס?" הרמיוני ניגבה את הדמעות

"לא! מקווה שתסתדר..." רון אמר בדאגה

"אני סומכת עלייה. בטוחה שתכיר מלא חברים"

רוז נכנסה לרכבת ללא דאגה, לילי מאוד חברותית.

"היי אלבוס! תגיד כמה זמן הנסיעה?"

"לא יודע" 

"אממ אוקיי" 

"אתה מתרגש? כי אני מאוד!"

"אני בסדר"

"הכל טוב?"

"כן הכל טוב..." אמר אלבוס בדאגה

"אתה בטוח?"

"אני לא יודע! אם ישלחו אותי לסלית'רין?! אוי אוי אוי אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה! אבא אמר לי שהכל יהיה בסדר ושאני צריך להאמין בעצמי, אבל אני לא יודע!!! אני רוצה להיות בגריפינדור..." היה נראה שאלבוס מאוד חושש ממצנפת המיון.

"אתה לא צריך להיכנס ככה ללחץ. באמת שהכל יהיה בסדר. ואבא שלך צודק, אתה צריך להאמין בעצמך. אם אתה רוצה להיות בגריפינדור, אתה צריך ממש לחשוב שאתה בגריפינדור. אבא שלך סיפר לך מה קרה ששמו עליו את מצנפת המיון נכון?"

"כן, הוא היה אמור להיות בכלל בסלית'רין"

"נכון! אני בטוחה שהוא גם סיפר לך שהוא ממש רצה להיות בגריפינדור ובזכות שהוא האמין בעצמו והיה ממש נחוש להיות בגריפינדור, ובסוף הוא התקבל." רוז ניסתה לעודד את אלבוס היא ראתה כמה הוא חושש.

שעה של שתיקה מוחלטת עברה.

אחרי כמה זמן, רוז לא הרגישה בנוח שכל כך שקט.

"אנחנו נעשה כיף ביחד... והינשוף שלך מאוד חמוד!"

"תודה! אני יותר טוב עכשיו."

"את מאוד נחמדה."

"גם א-"

"אלבוס סוורוס פוטר! שלום לך" קטע את רוז ילד שנראה מאוד ערמומי שיער בלונדיני והמון ג'ל עליו. רצה ללחוץ לג'יימס את היד.

והוא קצת מזכיר את

דראקו מאלפוי