דיאנה צ'ייס

ויתור זכויות לריק ריירדן

אנבת' הרגישה כל כך טוב, 

פרסי נתן לה נשיקת לילה טוב.

זה היה ערב כל כך רומנטי. 

אבל עכשיו-כרגע-אנבת' הייתה מאוד עייפה.

אחרי הערב הכל כך טוב הזה, אנבת' שכחה כמה דפוקים החלומות של החצויים. 

היא חלמה על מחלמה במחנה החצויים-

זאת הייתה מלחמה רצינית.

פרסי היה שם, וכולו היה מלא דם.

ענק אחד - בגובה 10 מטרים,

הניף חרב ופשוט -

אנבת' לא ידעה איך לבטא את זה. 

מוות. 

"לא!" צעקה אנבת', למרות שזה היה רק חלום.

החלום השתנה. 

זה היה חלום סבבה. 

פרסי היה שם-מזל.

ונערה שנראתה דומה מאוד לאנבת' - בת 12, 14,היא הייתה כאילו אנבת' בקטן.

הנערה מצמצה.

"איפה אני?"

"את במחנה החצויים, מקום של בני נוער בדיוק כמוך." אמר פרסי.

"אנבת'!" פרסי העיר אותה.

"מה?"

"יש חצויה חדשה, הבחורה טוענת שקוראים לה דיאנה צ'ייס, ובמקרה היא נראית כמוך רק קטנה בשנתיים או יותר."