לא מאמין בקסמים

"את גברת ג'אנט דארסלי? מזל טוב! נולד לך בן!" חייכה בעליזות האחות בחלוק הלבן.
גברת דארסלי הנהנה בנימוס ושאלה בענייניות "וכמה הוא שוקל?"
" 3.34 קילוגרמים-" אמרה האחות
"סביר בהחלט... אבל קצת שמן..." מלמלה הגברת
"-מעל הממוצע." השלימה האחות ושלפה מחשבון " שזה 6 קילוגרם בדיוק."
"6 קילו? לילד? זה לא נורמלי!" צעקה ג'אנט באימה.
בעלה מייד סתם את פיה בידו "אל תגידי את זה! אין דבר כזה 'לא נורמלי'"
אבל שניהם כבר ידעו. הילד הזה לעולם לא יהיה ממש נורמלי.
___________
ורנון הקטן גדל והגיע כבר ל40 קילו ביומולדת 7. אפשר לומר שורנון היה ילד "נוח" במיוחד, הוא עשה כל מה שביקשו ממנו: הכין שיעורי בית, ביקר את דודה מארג' פעמיים בשבוע והתגלח לפחות פעם בחודש, אבל...אבל משהו בו לא היה נורמלי...
מה זה היה? קשה לומר בדיוק...
היה את היום הזה שהוא התנפל על הדוור בצעקות וצרח עליו שלא יביא להם יותר מכתבים לעולם. מאז שום דוור לא הסכים להביא להם עוד שום דבר.
היה את היום הזה שהוא נעל את אחותו בארון מתחת למדרגות וטען שהיא זרקה עוגה על הבוסים שלו. פרט פיקנטי- הוא היה בן 7! לא היו לו בוסים! גם לא הייתה לו עוגה...
וכמובן, אי אפשר לשכוח את היום הזה בו הוא חנק את דודה מארג' כדי ש"לא תשאף אוויר ותתנפח" כדבריו. לעד גם יזכר איך מארג' התפוצצה עליו...
אבל מה שבאמת הדאיג את ג'אנט ויורי דארסלי זה שורנון הזעיר לא הסכים אף פעם ללכת למופעי קסמים! בעוד כל הילדים בגילו מדברים על שפנפנים שנשלפים מכובע ומטפחת משנה צבעים ורנון פשוט התעלם מהם והמשיך לקדוח בקיר במקדחה שקיבל ביומולדת 6.
טוב, ילד נורמלי לחלוטין הוא לא היה. אבל אל תגידו לו שאמרתי את זה.
_______________

את הדייט הראשון עם פטוניה הוא ערך בגלידריית "אייס קרום" שלייד ביתו. הוא כמובן ביקש רק את הטעמים ה"רגילים" שוקולד ווניל. הוא ממש התפלא כשגם פטוניה הזמינה את אותם הטעמים.
"יש לי אחות משוגעת" סיפרה לו אז פטוניה "אני מתביישת בה, ההורים שלי מעריצים אותה ויש לה מאהב משוגע כמוהו. אני מכנה אותו 'סבר-מאוס'"
ורנון לא אהב משוגעים.
"אני שונאת מופעי קסמים ואוהבת ילדים שמנים" חייכה אליו פטוניה "אם יהיה לי ילד אני מתפללת שהוא יהיה שמן."
וורנון נדלק כמו לומוס. מקסימה.
"אני גם אוהבת לרכל ולחטט בעניינים שלא קשורים אלי ושצריך הרבה חוסר טקט בשביל לדבר עליהם" קרצה לו פטוניה "דרך אגב, כמה אתה שוקל?"
כל 120 הקילו המכונים "ורנון דארסלי" כמעט התעלפו, הוא השתגע על האישה הזאת.
וזה הטריד אותו. ורנון לא אהב משוגעים.
_______________________________________
חתולה מסתכלת במפה, גשם ינשופים, מעטפות שלא מפסיקות לזרום וזנב חזיר שצמח לדאדלי שלו הצליחו להזיז אותו מדעתו.
לכל דבר יש הסבר הגיוני. אין דבר כזה קסמים. אין דבר כזה קסמים. לכל דבר יש הסבר הגיוני. אפילו להארי.

הארי.
זה כאילו הוא נחת יום אחד בפתח ביתם מאופנוע מרחף. הארי לא נורמלי, צריך לשכן אותו בקדוש ברוטוס. הוא משוגע.

ורנון לא אהב משוגעים. וקסמים.

"למה אתה כל כך מפחד מקסמים?" אמר לו יום אחד הארי "ניסית פעם ללכת לאיזה מופע? זה לא נורמלי כל הפחד הזה!"
_______________________________________

"וכעת קהל יקר. אני הולך לחתוך מישהו מהקהל לשניים! מי מתנדב?"
ורנון התנדב, הוא חייב להוכיח להארי שהוא נורמלי.
____________________________________
"אוי ואבוי, הוא ממש שמן. אני לא בתוך שבאמת אצליח לחתוך אותו לשניים ולהחזיר אותו בחזרה..." חשב לעצמו הקוסם.

_____________________________________________________________________

וברגעיו האחרונים חשב לעצמו כמה אירוני זה שדווקא הוא מת בתוך קסם, זה מן קסם שכזה.
_________________________________________
המילים האחרונות שהקוסם שמע אותו אומר זה "לנסות להיות נורמלי זה הדבר הכי לא נורמלי שקיים"