החיים שלאחר המוות

פיטר נשם נשימה עמוקה ומפוחדת.
במוקדם או במאוחר הוא יצטרך לעמוד מולם.
ולמרות שבמאוחר עדיף מבמוקדם, הוא יתגבר על זה עכשיו.
הוא הסתובב והביט בג'יימס שהתקדם לעברו.
ליבו התכווץ.
ג'יימס.
החבר ששיתף אותו בהכל.
שעזר לו בכל מה שיכל.
שהיה שם בשבילו.
החבר שפיטר גרם למותו.
"ג'יי - ג'יימס", פלט בקול חנוק.
ג'יימס היה נראה בסביבות גיל העשרה , כשעוד לא ידעו על הסכנה האורבת מחוץ לכותלי הוגוורטס.
כשעוד היו נהנים ועושים מתיחות על תלמידים ומורים.
שיערו החום המתולתל היה עוד לח ממי המפל ובעיניו היה הניצוץ השובב המוכר.
"היי פיטר," אמר - צעק ג'יימס בחיוך רחב, "תקשיב, המקום הזה ממש מדהים, וסיריוס ורמו - רגע, למה אתה בוכה?" עצר כשראה דמעה מתגלגלת במורד לחיו.
"א... אנ... אני ל... לא בו... בוכ... בוכה..." מחה פיטר, ניסה לעצור את הבכי והשתנק.
"פיטר", הזדעק ג'יימס, "סיריוס! רמוס! בואו מהר!"
"ל... לא!" אמר פיטר בפחד, ''אל תקרא להם!"
"למה?'' שאל ג'יימס, "פיטר, מה קרה?"
נער גבוה ורזה יצא מהאגם, שיערו הארוך רטוב ונוטף מים, והוא והנער שישב תחת העץ התקדמו לעבר פיטר וג'יימס.
"מה קרה ג'יימס?" שאל רמוס.
"תראו מי כאן!" קרא ג'יימס בשמחה, "זה-"
''פיטר'', אמר סיריוס בלחש והביט בפיטר בעיניים רושפות מכעס. הייתה דממה.

''בוא ג'יימס, אנחנו הולכים".
הוא תפס בידו של ג'יימס ובמבט נחוש התקדם לעבר העץ שתחתיו ישבו לפני כמה רגעים.
"לא!" אמר ג'יימס וניער את ידו תוך ניסיון להשתחרר מסיריוס. "זה פיטר, החבר שלנו. מה קרה לך?"
"חבר, כן בטח", אמר סיריוס, ''אני לא רוצה לראות את הפרצוף המסריח של הבוגד הזה".
"בוגד? סיריוס, מה הקשר בוג-" הבנה הפציעה על פניו של ג'יימס והוא הביט בפיטר במבט לא ברור.
"אתה... אתה היית… ה.. לא… זה לא… אני…''
ג'יימס הביט סביבו, ואז הביט על פיטר, מחפש בפניו אישור למחשבתו.
פיטר השפיל את מבטו.
''כן''.

.....................................................................................................................................................

''לא ייתכן, אתה אומר שהתבלבלנו?''

''כנראה נפלה טעות , והוא נשלח לצד השני במקום לכאן''

''זה לא טוב...הבוס לא יאהב את זה''

''לא נורא , נחזיר אותו לכאן מבלי שהוא ישים לב''

''אתה חושב שזה יהיה קל? להתגנב לגן העדן ולהעביר ממנו מישהו לגיהנום?''

הפרק הקודם		הפרק הבא