ההיסטוריה המסתורית של הדמויות

הסיפור מסופר מנקודת המבט של לוציוס מאלפוי כשהיה בן 11

לוציוס התעורר במיטה גדולה באחוזה של הוריו וירד לקומה התחתונה "סוף-סוף קמת" אמר אבא של לוציוס במבט מתנשא "בוקר טוב גם לך" אמר בקרירות "לוציוס! בוא, הכנתי ארוחת בוקר" אמרה אמא של לוציוס מהמטבח קול המתוק שלה לוציוס התיישב לאכול את החביתה ואז קרה משהו מוזר ינשוף לבן גדול ומפואר נחת על ידו והפיל מכתב שכתוב בדיו ירוקה נטויה על המכתב היה כתוב- למר מאלפוי, החדר השני בקומה השניה, אחוזת מאלפוי

לוציוס לא התרגש כך מעולם, בידיים רועדות הוא ניגש מכתב והתחיל לקרוא אותו

מר מאלפוי היקר,

אנחנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים תחילה ב1 לספטמבר. אנא שלח ינשוף לא יאוחר מה31 ביולי.

בכבוד רב,

                  מינרווה מקגונגל

                  סגנית המנהל

ברגע המרגש הזה אפילו אביו חייך אמר לו כל הכבוד ושלוששתם קבעו ביחד שילכו לקנות את כל הציוד הנחוץ מחר על הבוקר

***

למזלו של לוציוס ברגע האחרון אביוהיה צריך ללכת בדחיפות למשרד, אבא של מאלפוי אף פעם לא הסכים לקנות לו גלידה, הוא אמר שזה לילדים קטנים אבל אמא שלו תמיד הייתה קונה לשניהם גלידת תות משולשת עם אקסטרה שבבי שוקולד, קצפת ודובדבן שסוף סוף הגיעו לקלחת הרותחת ויצאו החוצה אימו הוציאה שרביט, נקשה על הקיר חמישה פעמים ובמצמוץ אחד נפתח ומול פניו של לוציוס נגלו חנויות על גבי חנויות, רק מההתחלה לוציוס ראה חנויות כמו מדאם מלקין, כרך ודף בעמ, אוליבנדרס, כלבו דורסי הלילה ועוד רבים, ואז הוא פתח את החלק השני של המכתב

תלמידי השנה הראשונה מתבקשים להגיע עם:

2 מצנפות שחורות רגילות

2 גלימות יום- יום פשוטות

גלית נשף אחת

גלימה חמה אחת

לוציוס נהנה מכל רגע בכל אחת מהחנויות אבל אז הוא הגיע לחלק שהוא באמת ציפה לו, השרביט.

לוציוס הלך לכיוון חנות קטנה, על השלט היה כתוב "אוליבנדרס, מייצרים שרביטים מעולם מאז 352 לפנה"ס" אמא של לוציוס חיכתה בחוץ ולוציוס נכנס למקום קטן וטחוב "אה" אמר איש זקן עם עיניים אפורות, קצת מפחידות "מאלפוי" הוא אמר והוציא קופסא ממדף גבוה השרביט היה קצר וגמיש לוציוס נופף וחצי מהאגרטלים נשברו, בניסיון השישי אוליבנדר הוציא קופסא ארוכה וכסופה בתוכה היה שרביט דומה לדרקון, ישר ידע שזה השרביט בשבילו, הוא שמע את האיש המוזר אומר משהו על נימי לב של דרקון ועץ בוקיצה, לקח את השרביט, נופף ואז... אור זהוב הקיף את לוציוס.

***

לוציוס קם בראשון לספטמבר, אכל ארוחת בוקר ומיהר לתחנת הרכבת ברכבת הוא ישב לבדו ואז סוף-סוף הם הגיעו להוגוורטס, כל התלמידים התיישבו במקומות ואז אישה מוזרה עם משקפיים ומצנפת מחודדת התחילה לקרוא שמות, השם הראשון היה נרקיסה אילוסי, שובצה לסלית'רין ואז... "לוציוס מאלפוי!" המצנפת חשבה כמה זמן ואז אמרה, חבל מאוד, אבל אם אתה בטוח בזה "סלית'רין" אחי הסעודה כולם חזרו למעונות, לוציוס התיישב על הספה ואז ילדה באה "הי, אני נרקיסה, אפשר לשבת פה?" שאלה, "כמובן!" ענה לוציוס, משהו בקול שלה הזכיר לו את אמא שלו, וככה הם ישבו וצחקו כל הערב.

כעבור 4 שנים, בית הספר יוצא להוגסמיד

"בואי!" לוציוס משך את נרקיסה "זה המקום המושלם" אמר, "טוב, איזה גלידה נזמין?" שאלה נרקיסה "גלידת תות משולשת עם אקסטרה שבבי שוקולד, קצפת ודובדבן" אמר בשמחה

-------------

טוב אני יודע שהפרק יצא אקסטרה קיטשי אבל ניסיתי

הפרק הקודם