קוסם +\-

תום הלך לו על רציף הוגסמיד.הוא הרגיש את הקסם מסביבו,אך לא התלהב ממנו."הרגשתי יותר קסם ביער של בני אדם בטיול מחנאות..."חשב לעצמו,וחיוך עלה על שפתיו כשחשב "מצד שני,גם הם בני אדם,ורוב החיות שהיו ביער לא היו חיות שהאדם מכיר...או רוצה להכיר....".קריאה עמוקה,במבטא רוסי כבד נשמעה "כל החדשים לכאן!כל החדשים לכאן!!!"
תום לא היה צריך להרים את עיניו כדי לדעת כל מה שהיה צריך על הדובר.בוריס שילמחוב.בחור גבוה ודק אשר היה באותו הזמן שומר הקרקעות והמפתחות בהוגוורטס."רגע,מה?"חשב לעצמו תום."הוא... הוא...הוא חצי עלף!!!"שורת התלמידים התקדמה.על פניו עברו שני אנשים,קודה מאלפוי והקטור פוטר.שניהם מביטים זה בזה בשנאה תהומית.תום הציץ לרגע אל עתידם וראה שתי שושלות.האחת,הקטור, ג'יימס,הארי כולם בני משפחת פוטר.תום ידע מי יהיה הארי פוטר וגיחך מעט כאשר עבר לבחון את שושלתו של המאלפוי."אילו רק רק ידע מי יהיה נכדו.."תום ראה קודה,לוציוס,דראקו מאלפוי.תום ראה מול עיניו תמונות רצות על נכדיהם.התמונה הראשונה הייתה הנוראה מכל.בחור גבוהה חסר שיער ופנים נחשיים רוצח את ג'יימס פוטר ואשתו ואז מתפוצץ לחלקים כאשר מנסה להרוג את הארי הקטן."זה יהיה חתיכת סיפור בעולם הקוסמים" חשב תום.התמונה השתנתה ועברה לילד קטן ומצומק יושב בארון קטן בבית כלשהו לא חשוב בעליל אי שם בלונדון.אותו ילד יושב ומצנפת המיון על ראשו.הוא מתרסק עם המטאטא ומקיא כדור זהוב קטן.הוא נלחם בנחש ענק,"בסיליסק" חשב תום."אני מתרשם"חשב כשראה את הילד תוקע חרב בלוע הבסיליסק.הוא ראה את הילד עושה הרפתקאות רבות,רובן ככולן מסוכנות להחריד."ואת כל זה עשה בן אדם...לא רע לא רע..."חשב לעצמו תום.ביינתים הם כבר הגיעו לסירות.ברגע שתום התיישב בסירה ביחד עם נערה יפה ודקיקה.הסירה החלה לנוע.כמה שניות אחר כך יצאו שאר הסירות.לנערה,שקראו לה דניאלה,כך ידע תום,לשנייה היה נראה כאילו ראתה משהו מוזר ביותר,אך לאחר רגע עיניה הפכו מזוגגות לשנייה והיא חזרה לחייך.הקטור פתאום שם לב שכולם חותרים מלבד תום."אולי הוא השתמש בקסם על מנת להניע את הסירה?"חשב הקטור."אם כן הוא קוסם לא רע אם לפני שאפילו נכנס להוגוורטס הוא יכול לכשף.מצד שני...לא ראיתי אותו עושה אף קסם...."שנייה לאחר מכן נמחקה המחשבה מראשו של הקטור.

שורה ארוכה של תלמידים שנה ראשונה עמדה באולם הגדול וביניהם תום.לאט לאט קרא הפרופסור דמבלדור לתלמידים החדשים אחד אחד לבוא ולחבוש את מצנפת המיון.הקטור פוטר צעד קדימה כאשר דמבלדור קרא בשמו.המצנפת הונחה על ראשו וכעבור כמה שניות נשמעה הקריאה "גריפינדור!".לאחר כמה דקות עלה "קודה מאלפוי!"ושובץ כמעט מיעד בסליתרין."תום מאיר!"קרא דמבלדור.תום התקדם קדימה.כשהונחה המצנפת על ראשו שמעו חברי הסגל (שהמצנפת הייתה מסוגלת לתקשר עמם) שלוש מילים."וואו.וואו.וואו!"תום ישב עם המצנפת על ראשו למשך כמה דקות.לבסוף הושם ב"גריפינדור!" וכל השולחן השמאלי ביותר עלה בתשואות רמות.

"אלבוס!""שלום לך המנהל דיפט" ענה דמבלדור."אלבוס,הייתי מעוניין להחליף עמך מילה,בנוגע ל,אמ,סוגייה מסויימת."דמבלדור הביט בפניו של האיש וידע בדיוק על מה הוא מדבר.הילד החדש,תום מאיר שמו,היה קוסם יוצא דופן ועם זאת,היה משהו מוזר מאד באופן הקסם שלו.אף אחד לא הצליח להגיד בדיוק מה."הייתי מעוניין שתשים עין על הילד החדש,תום מאיר."אישש דיפט את חשדותיו של דמבלדור לגבי כוונותיו."אני נאלץ לומר שלא חיכיתי להוראתך כדי לעשות זאת המנהל דיפט"אמר דמבלדור בנימה חביבה ועם זאת הרכין דיפט את ראשו בבושה.איכשהו,כנראה בלי כוונתו,הצליח דמבלדור להשפיל שוב ושוב את דיפט בשיחותיהם.הוא הרגיש את מבטו הנוקב של דמבלדור ובעוז רב הרים את עיניו לפניו של דמבלדור.ברגע שמבטו נתקל במבטו של דמבלדור,כל הבושה שלו נמחקה.פניו החביבים של דמבלדור כאילו מחו כל בעיה אפשרית מעל פני האדמה."אבל"פתאום הרצין מעט דמבלדור,ועמו גם דיפט."אני עדיין לא יכול להגיד בוודאות מה קורה איתו,יותר מכל אחד אחר."פניו של דיפט נפלו.הוא ציפה שדמבלדור ישלוף את התשובה מהכובע,כמו בכל פעם שיש איזשהי בעיה."טוב,אל תעשה מה שאתה לא יכול לעשות."אמר דיפיט."אבל אני מבקש שתנסה"הוסיף כעבור רגע."כמובן המנהל."אמר דמבלדור,והם פנו איש איש לדרכו.

דמבלדור הרהר בשיחה שלהם בדרך לשיעור."שקט בבקשה" אמר ברוגע דמבלדור כשנכנס לכתה והכתה השתתקה ביעילות רבה יותר מאשר אם היה מטיל כישוף סילנציו לעבר הכתה.
"אני פרופסור דמבלדור.המורה שלכם לשינוי צורה."אמר דמבלדור.לא שהיה צריך לומר זאת.לא היה אחד בכתה שלא ידע על מעלליו של דמבלדור."אתם תתחילו ב...."אמר דמבלדור,הניף גפרור ובתנועת שרביט כמעט לא מורגשת הפך אותו למחט ובחזרה."ואני שואף לכך שכל אחד מכם בסוף הלימודים יוכל ל...."והניף את שרביטו לעבר שולחנו.השולחן הפך לחזיר שרץ מסביב שלכל הכתה לפני שחזר לפני דמבלדור ונהפך חזרה לשולחן המהודר והעמוס ספרים וכתבי עט העוסקים בשינוי צורה.הכתה הריעה בקול ודמבלדור היסה אותם בשנית בנפנוף יד.ערימת גפרורים הועפה באוויר וכל תלמיד קיבל גפרור אחד.דמבלדור הסביר להם כיצד להפוך אותו למחט.הוא השתדל מאד להתמקד בתום.תום הפך את הגפרור למחט בשנייה.שוב היה משהו מוזר ביותר בכישוף שלו.דמבלדור כאילו לא היה מסוגל להתמקד בידו של תום.תום חייך בהנאה נשען לאחור ותקע בדמבלדור מבט מוכר ביותר,שהוא לא יכל להגיד מהיכן.

בסופו של אותו יום,כשהוא שוכב במטה ניסה דמבלדור להזכר בדרך הכישוף של תום.הוא נסה להתרכז ולשנייה אחת כאילו ראה ערפל דק אבל אטום מסביב לידו של תום.הוא הרגיש פתאום עייף מאד,כאילו הניסיון לראות את ידו של תום בזכרונו שאב את כל כוחותיו.בום טראח!!!!קול הדף אדיר זעזע חצי טירה.דמבלדור אחז בשרביטו וזינק מחדרו.העייפות נעלמה כלא הייתה.דמבלדור רץ למטה שתי קומות ונעצר במוקד הרעש בחדר הגביעים.קודה מאלפוי,הקטור פוטר שכבו על הרצפה מעולפים מתחת לערימה של גביעים ומדליות.דמבלדור הניף את שרביטו וכל הגביעים והמדליות חזרו למקומן.בדיוק באותו רגע הגיעו כל המורים וכמחצית התלמידים."אלבוס!מה בדיוק קורה כאן?!"שאל המנהל מזועזע והביט לכל העברים ועל המדליות והגביעים החוזרים "למקומם.שמענו רעש אדיר...""כך גם אני המנהל."קטע אותו דמבלדור."רצתי לכאן וגיליתי את שני הנערים האלו קבורים תחת כל תכולת החדר."בהינף שרביט אחד התעוררו הנערים.לאחר חקירה מתמשכת(ורמיזה קטנה על הצעה לוריטסרום על ידי המנהל,שהושתקה במבט מצמית אחד של דמבלדור)נאלץ דמבלדור להפנים שהם באמת לא זוכרים שום דבר.אפילו לא למה היו שם מלכתחילה.הוא הוריד לכל אחד מהם חמש נקודות בית ושלח את כולם לחדרים.דמבלדור חזר לחדרו מוטרד אפילו יותר."הייתכן שזה קשור איכשהו לתום?"הייתה מחשבתו האחרונה לפני שנרדם.

באותו לילה,חלמו אלבוס דמבלדור,הקטור פוטר וקודה מאלפוי,אותו חלום שהיה משונה ביותר.
מאלפוי ופוטר נפגשים בחדר הגביעים,מניפים שרביטים זה אל זה,מאלפוי צועק"נראה אותך פוטר!"פוטר מגחך ושניהם מצליפים בשרביטים כלפי מטה.אז,כאילו הזמן עצא מלכת וערפל החל מתפשט באוויר אך הם עדיין יכלו לראות זה את זה אבל לא דבר אחר.פתאום,כאילו פלטה אותו האדמה,הופיע אדם בסיחרור באוויר ונחת כמו חתול על ערימת כריות.בהינף שרביט אחד נפלו שני הנערים וברעש קרקוש אדיר כל הגביעים נפלטו בבת אחת.הדמות נעלמה באותה קלות שבה הופיע.שלושת הגברים ידעו שהמכשף היה תום כי הם הבחינו בצורת הכישוף המוזרה שלו.אך האם היה זה חלום רגיל?או אולי חלום שגילה להם את המאורעות של הערב?או אולי חלום שקרי,שהוטמן במוחם בכישוף ובכוונה תחילה להפליל את תום?בשאלות אלו הרהרו כל היום שאחריו.והיום שאחריו.ועוד כמה ימים.עד שיום אחד,הבחין דמבלדור בידו של תום כאשר הפך מלון לאבטיח,כאילו בהבזק של ידו.למרות זאת,הוא עדיין לא הצליח להבין,מה הקטע המוזר פה?במשך כמה שבועות היה תום לנושא השיחה הפופולרי ביותר בהוגוורטס.
הוא ידע זאת כמובן,אך לא הצליח להחליט האם זה משמח או מעציב אותו.לבסוף החליט שזה לא משנה לו.אף אחד לא הצליח להבין מה כל כך מיוחד ומשונה בו-אך אף אחד לא עסק בכך כמו פוטר, קודה ודמבלדור.

תגובות בבקשה.מי שרוצה לנחש מה מוזר בצורת הכישוף של תום-מוזמן לנסות.בפרק הבא-אולי זה יתגלה.אולי.

		הפרק הבא