ומה אם הארי היה ראפר

בס"ד

שימו לב: הדירוג הוא פיפי שמונה עשרה כי הפאנפיק מתאר מה היה קורה אם הארי היה ראפר, וראפרים מקללים הרבה. ראו הוזהרתם!!!

הארי עצמו לא יקלל בפאנפיק, אבל לא הייתי לוקח סיכונים מיותרים.

האולם הגדול היה מלא מפה לפה, ומפה לאוזן. רון לבש את גלימת הרון של רון בשעה שישב וזלל קותלי חזיר ושאר טריפות. 

"יו רון, מה אתה אוכל?" רון שמע קול מאחוריו, "דבר יפה, ואל תקלל!"

רון הסתובב וראה את חברו הטוב, נוויל לונגבוטום. סתם, הארי לונגבוטום. כלומר, פוטר. נוויל פוטר. אה סליחה, הארי פוטר. בכל זאת זה פאנפיק עליו. הוא מקבל 70% תמלוגים עליו.

"בוקר, הארי," הפטיר לעברו רון. "למה שאקלל?"

הארי שילב ידיו באיום ונשען אחורה, ורק אז רון שם לב שהארי עונד שרשרת עבה.

"מה זה, הארי? גנבת את זה מלונה? למה יש שם תליון של משולש עם עיגול וקו?"

הארי סובב את מצנפתו לאחור, כמו שהצעירים המגניבים מהוגסמיד איסט סייד נוהגים לעשות, ואמר, "אני אוהב ת'פשע, שלווה זה לא אני. גנבתי ת'שרשרת, מאיזה תימני."
קולין מחא כפיים בהתלהבות מוגזמת, שנקטעה רק כשרון ירה בו מבט רצחני.

"מה?" רון עיווה את פרצופו. "היי, אני מזהה את זה! זה ענק היהלומים של קייטי בל! תיזהר, הארי, זה מקולל!"

הזהרנו אתכם שיש קללות בפאנפיק. לפחות הארי הוא לא זה שמקלל אותן. הענק הזה, באמת. לא יודע לשמור על פה נקי. 

"יו הארי יו מאדר פאדר!" צעק הענק במקוללות.

"תכף יהיה פה חיסול חשבונות," הארי המשיך, "מה 'תה מקלל אותי, יא חפץ של בנות?"

הענק לא נשאר חייב, וענה, "אני אולי של בנות, אבל מאיפה אני משתלשל? נכון, מהצוואר שלך הארי, יא קו–"

"–רנפלקס!" מיהר רון להכריז, "בואו נאכל קורנפלקס לפני שנגיע למקומות לא ממופים עם הדיס הזה שאתם עושים אחד על השני!"
"מה אתה עושה רון, זה אפילו לא חורז. וחוץ מזה, עלולים לסלק אותך מבית הספר!" הרמיוני מחתה. "הרי כתוב בהוגוורטס תולדות שהחרוז הכי הגיוני למילה 'משתלשל', בהקשר של דברים שלובשים תכשיטי נשים, הוא –"

דמות שחורה ושמנונית גהרה מעליהם. "עשר נקודות מגריפינדור על פוטנציאל לקללות, גריינג'ר. לכי למטבח, תחזרי לבשל," סנייפ נהם.

הארי נחרד. "אוי לא, זה סנייפ מהאפר לוואר מכתש גודריק סייד!"

"לא, אני ממבוא ספינר אחי," נאנח סנייפ.

"יו יו, קבלו פריסטייל דיס על סנייפ!" הארי הכריז, וכיוון את השרביט כמו מיקרופון. לי ג'ורדן החל לתת ביט בעזרת הפה, כי הוא פשוט טוב בזה באופן טבעי. 

"יו יו, הנבחר איז אין דה האוס!" הארי התלהב, כמעט בהיפר ונטילציה. "אתה פרופסור שמנוני, כמו מלאווח תימני. היית מת להיות אני, אבל אתה סתם תימני. אין לך כסף יא עני, אתה קמצן כמו תימני. אתה מכוער עם אף גדול, וגם מה זה תימני. כן, אני גם טכנית רבע תימני אבל מה זה קשור. יאאאא! דרופ דה מייק!" הוא שמט את שרביטו. השרביט הפיק ג'מוס שנחת בשלמותו על רון וויזלי. זה בסדר, כי אף אחד לא אוהב אותו. בום, רוסטד. 

"יו, מאיפה אוצר המילים?" דמבלדור שרק בהתלהבות. 

"זה פה אני לימדתי את הארי כל מה שהוא יודע," התרגש האגריד, "רוצים אתם פה לדעת מניין העברית שלי שמה?"

"איזה שינוי מרענן למקהלת בית הספר!" התמוגג פליטיק.

"אני מכריז על הקמת מגמת ראפ!" התלהם לוקהרט, "המפגש הראשון יהיה היום בפינה בין נוקטורן לדיאגון!"

כל יושבי האולם הגדול מחאו כפיים.

"אתה יכול להפסיק עם הביט, לי, השיר נגמר," לחש פרד וויזלי על אוזנו של לי ג'ורדן, ולי השתתק.

"יוווו!!! אתם הגאנג שלי!" צרח הארי, "אמ סי דמבי!"

דמבלדור החליף את משקפי החרמש במשקפי שמש. דמבי איז אין דה האוס!!!!

"יו ליל האגריד! תגיד, ירדת במשקל לאחרונה?" הארי החמיא לו. האגריד פצח בריקוד פורטנייט, לקול זעקות ההנאה של הקהל. אני מקווה שזה היה הנאה. 

"סלים פליטיק!" הארי נתן כיף למורה ללחשים, שבתגובה הניף את אצבעותיו כאילו מוציא מהן קורים.

ואז ההמון דמם. כל יושבי הטירה פינו את דרכם לטובת דמות חדשה שהגיחה. זרקור יצא מהתקרה המכושפת והאיר את ה-new guy שריחף לעבר הארי באיום. הקפוצ'ון כבר היה משוך על ראשו, מה שהקנה לו מראה סוהרסני משהו. וגם העובדה שפתאום הכל נהיה קר, ערפילי ומדכא, לא עזרה במיוחד. 

"יו, בשם מרלין אחי!" פרוואטי פאטיל צרחה (אחיה, מרלין פאטיל, נאנח. למה היא חייבת להזכיר אותו כל הזמן?), "זה הראפר הסוהרסן ההוא! אני מתה עליו, איזה נשמה! איך אני מתה שינשק אותי! אעעעעעעעעעעעעעע!!"

"איכס יא מכוער, תוריד ת'כובע!" צעק דראקו מאלפוי, "זה כזה ניינטיז! מה אתה, סבתא שלי? דווקא היא די טובה בראפ, אז לא ממש אכפת לי."

הסוהרסן התקרב להארי ולחש לו, "הכנופייה שלך עוד לא ראתה כלום. נראה אתכם מולי, הצל."

"אה, אתה הצל?" הארי שאל באכזבה.

"זה כבר תפוס, אחי," מקגונגל הוסיפה. בתור מנהיגת המקגונגאנג, היא בוודאי יודעת.

"כן, סנייפ הוא כבר הצל," אם סי דמבי אישר.

סנייפ אינפף בצלליות. "יו יו, מאדר פאדר," הוא מלמל בהתנשאות.

"היי, גנבת לי ת'שורה!" הענק המקולל שאג. הוא ניתר מצווארו של הארי, ונחת על סנייפ.

"לא לא לא, הוא תימני!" ניסה הארי להזהיר, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. מעכשיו התכשיט הזה יתחיל לדבר בח' וע' ולאכול ג'חנונים. עוד אח' אח'ד ירד אל הקבר. 

רון נעמד ונאנח. "אני כבר לא מבין כלום," הוא רטן, "בכלליות, אני אף פעם לא מבין. אבל היום רק רציתי לאכול את ארוחת הבוקר שלי בשקט. מאה ושתיים פאנפיקים זה הרבה יותר מדי. אני מבין למה המסע המאיר הזה צריך להיגמר בקרוב, נגמרו כל הרעיונות."

אם סי דמבי הוריד את משקפי השמש שלו. "כן, אתה צודק," הוא אמר לרון, והכול שב לקדמותו. חוץ מסנייפ. מאז ועד היום נותרה לו חיבה למאכלים שמנוניים. זה לא היה קשה מדי עבורו, כל מה שהיה צריך זה רק לקחת חתיכת בצק ולהבריש אותה בשיערו. זה כבר עשה את העבודה.

כל השירים המוזכרים בפאנפיק עלו לספוטיפיי, אפל מיוזיק, יוטיוב, גוגל פוטוז, מקהלת בני הים של האגם, אמ פי שלוש, פטיפון, איי סי קיו וטלגרף.