פרופוסור סטינסון

אז החלטתי לנסות לכתוב על הדמות על הזאת בארני סטינסון, בתקווה שאינני מחלל את הקודש והורס את הדמות. אז בבקשה תכתבו אם זה בסדר, ואם פגמתי איך שהוא בדמותו , תגידו ואני ישר מוחק את הפאנפיק.

מוותר זכויות לניל פטריק האריס, לא מעניין אותי שהוא לא הבעלים של איך פגשתי את אמא. הוא ראוי לכך. ורולינג, אם את קוראת את זה אז תשלחי לי ינשוף ואני ישר מוותר זכויות.

למען הסר ספק, אני יודע שקוסמים לא משתמשים בטלפון.

נ.ב. כל מי שלא ראו איך פגשתי את אמא כנראה לא ממש יהנו, אבל עדיין יכולים לקרוא. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, בעצם. הקיום של אנשים מסוגכם די מיותר.

מינרווה מקגונגל הרימה גבה כשאדם עם חליפה מוגלגית, מגולח למשעי, בלורית בלונדינית, וחיוך זחוח נכנס למשרדה. מאיזה יקום השושואיסטים הביאו אותו?

הוא התיישב מולה. מסדר לרגע את העניבה.

"אתה בכלל קוסם?" היא שאלה ואז הנידה בראשה "לא משנה, לא תצטרך קסמים ל'מקצוע' שאתה מלמד..." היא סימנה בידיה גרשיים.

"בחייך, לא רואים עלי שאני קוסם?"

היא רק הרימה גבה אחת ביובש ונענעה בראשה לאט לשלילה.

הוא הושיט את כף ידו למולה, הופיעה עליה 'את אוהבת קסמים?' ואז נעלם. "מי קוסם עכשיו?" הוא שאל בחיוך והרים את ידו לכיף.

היא רק שתקה בהרמת גבה נוספת. פניה חתומות.

"בחייך, תחליקי אחת" הוא הרים את ידו מעט יותר גבוה. היא רק עצמה את עיניה ביאוש.

הוא גלגל את עיניו והוריד את ידו באכזבה מופגנת.

"אז, מר סטינסון" היא אמרה ברשמיות "יש לך קורות חיים? עבודות קודמות?"

"עבדתי בבנק האגדי גולית" הוא אמר תוך שהוא מחליק שוב את עניבתו "ואת יכולה לקרוא לי בארני".

"אה" היא הסתכלה לרגע במסמכים "ואיך זה אמור לעזור לך בתור פרופסור ל- 'לימודי אהבה לקוסמים'?"

"עוד תראי" האיש היותר מדי שמח קרץ לה.

"אני מניחה שהתקבלת" היא נאנחה ביאוש, שיהיה, בכל מקרה המקצוע הזה מטופש לגמרי "רק כלל אחד שביקשו ממני מסיבה כלשהי להבהיר לך – התלמידות מחוץ לתחום"

מצחו פתאום התכווץ "מה? בחייך מיקי! רק תלמידות שנה שביעית"

הו, בשם תחתוניו  של מרלין.

"בשבילך זה פרופסור מקגונגל" היא אמרה בחדות "ובהחלט לא" היא החמירה פנים "התלמידות מחוץ לתחום , מר סטינסון, זה בשבילך יהיה כלל ברזל"

"נו בסדר" הוא רטן. היא אספה את הדפים ופנתה לצאת "אבל את יודעת איך אני תמיד אומר, לכל כלל יש יוצא מן הכלל..."

היא נעצרה. "אלא אם כן היא שווה" הוא אמר בקריצה תוך כדי שהוא קם ועוקף אותה.

אלוהים. השנה הזאת לא עומדת להיות פשוטה.

"יש לך מושג מי המורה החדש?" הארי לחש אל רון.

רון משך בכתפיו "הוא נראה מוזר"

הרמיוני השתיקה אותם "דמבלדור מציג את המורים החדשים"

".... וכמובן שהיער האסור בהחלט אסור" הוא סיים "אנו שמחים לקבל השנה פרופסור חדש, אחרי הבעיות בשנה אשתקד בנשף החלטנו להזמין פרופסור שילמד אתכם להסתדר עם בנות" צחוק קל נשמע בקהל "לדרישתו, השיעורים יהיו רק לבנים, אז בבקשה פרופסור סטינסון" הוא החווה בידו והזמין את הפרופסור החדש.

מחיאות כפיים קלושות.

האיש המוזר עם החליפה והבלורית ;נעמד במהירות לצידו של דמבלדור.

"תלמידים יקרים" הוא פנה אליהם בחיוך מעט דמעות בעיניו  "אני מאוד מתרגש לקראת השנה הזאת, אני עומד להעביר לכם, הדור הבא, את רזי המקצוע של פיתוי המכשפה , ובכן , אני לא עומד לתת יותר מדי הקדמות, אחרי הכל יש מכשפות בקהל" שוב גיחוך בין השולחנות, הפעם חזק יותר "רק אומר" והוא לפתע נהיה רציני "לא יהיו גלימות בשיעורים שלי" הוא קרץ " suit up!". (עלו על חליפה!).

הוא הסתכל על כל הקהל שוב בחיוך מרוגש, והניח את ידו בטבעיות על כתפו של דמבלדור.

המנהל אלבוס דמבלדור נראה כאינו יודע מה לעשות עצמו.

הוא הרים את ידו השנייה באוויר "אחוק ((brow, זה פשוט עומדת להיות שנה אג – חכה לזה!" הוא חתך בידו באויר "דית!" דמבלדור נשאר קפוא במקומו "אגדית!" הוא צעק שוב בחיוך.

המורה החדש הלך אחורה והתיישב במקומו. שקט עדיין שרר. "אה.. אז נתחיל לאכול" אמר דמבלדור תוך שהוא ממצמץ ומתאושש מהחוויה.,

אוכל הופיע בצלחות, והאולם התמלא בקולות לעיסה.

"מה לעזאזל?" שאל הארי

"הוא דווקא נראה מורה נח-" רון קטע את עצמו בחיוך למראה הרמיוני פעורת פה "מה קרה?"

"אה" היא אמרה בקול חלוש "תקנו אותי אם אני טועה, אבל הרגע פרופסור סינסטרה נתנה לו פתק עם המספר שלה?"

הארי סובב את מבטו מייד. הוא החל לגחך ולצחוק כשראה את פרופסור סינסטרה מסמיקה ושולחת מבטים אל המורה החדש. רון הצטרף לצחקוקים. \

"תסלחו לי" אמרה הרמיוני , נראית כאילו הולכת להקיא , היא יצאה מהאולם.

"ואו" אמר הארי כשחיוך עדיין על פניו "אני מחכה לגלות מה עומדים ללמוד אצלו".