קיף וואקר

תודה לעופרי ולריוולינגלנצח1 שרק כשאישרו לי את הפאנפיק הן נרשמו והגיבו💖♥️💖♥️

הפאנפיק הזה הוא שבוע אחרי שמוצאים את קיף בביתו נעול וחסר הכרה.

נ.מ קיף

קיף התעורר בחדר לבן ומעט מוכר, הוא הסתכל סביבו וראה

  עשרות אם לא מאות בקבוקונים חלקם שקופים, חלקם זוהרים, חלקם מנצנצים וחלקם היו מלאים בגושים וקיף לא רצה לדעת מה יש שם. הוא רצה לדעת איפה הוא אבל הוא היה עייף וחלש אז הוא פשוט צנח על הכרית וגילה שעשה טעות כאב חד פילח את ראשו , קיף רצה לבכות לצרוח אבל פשוט לא היה לו כוח. אחרי חמש דקות משהו שנראה לקיף יותר כמו חמש שנים נכנס מישהו לחדר, מישהו עם משקפיים מוזרים שהתקרב לכיוונו של קיף.

 "איך אתה מרגיש?" שאל "ואגב אני אלווין" הוסיף (כי לא היה לי איך לכתוב איש כי הוא לא איש! הוא אלף) "מה אני עושה פה?" שאל קיף הדבר האחרון שזכר הוא שצייר בחדרו.

"האמת שאנחנו לא בטוחים מצאנו אותך בבית שלך מחוסר הכרה על המיטה עם טוניקה מלאה בסם הרדמה" כיף לא זכר כלום , אלווין הגיש לו מגש עם נימוחיות פיגוזי חמאה ועוגשמלו , ברגע שקיף ראה את המטעמים המגרים של האלפים בטנו קרקרה הוא נגס בעושמלו הדביק והמתוק הוא לקח עוד חתיכה ועוד אחת ועוד נימוחיות ועוד פיגוז חמאה.

כשהוא סיים את פיגוז החמאה האחרון אלווין אמא לו "אנחנו לא מוצאים את הוריך ו-"

"אני לא זוכר את הוריי" אלווין חייך אליו וברגע שקיף עמד לבכות החיוך שלו נמוג, "מה קרה להם?" שאל קיף "הם מתו" אמר אלווין ויצא לרגע כנראה כדי לתת לו לעכל את הדברים, אבל האמת היא שלקיף לא היה אכפת הוא היה בטוח שיש סיבה לכל הדבר הזה.  

הפרק הקודם		הפרק הבא