״..אז אגמור בשיר מזמור, חנוכת המזבח!״ רון, הארי, הרמיוני, והאגריד עמדו מול החנוכיה. ״נס גדול היה פה..״ הארי הרים את הסביבון. ״מזכיר את הנס שלי..״
״זה היה יותר מזל מנס, אם תשאל אותי״ הרמיוני התרברבה. כשרון תקע בה את המבט של ״אל תהרסי דברים עם המשפטים הערורים שלך״ היא שתקה.
״אתה לא טועה, הארי״ האגריד אמר להארי. ״זה כאילו אתה-יודע-מי הוא היוונים, ואתה היית המכבים. ניצחת אותו״
״והצלקת שלך! ממש כמו נס פח השמן!״ רון התערב. ״היא החזיקה עד עכשיו, היא הסמל שלי, בזכותה אנשים מזהים אותו, ממש כמו נס פח השמן והסופגניות! הסמלים של החג״
הארי ענה בחיוב. ״אם מדברים על סופגניות,״ האגריד הרים ארגז של סופגניות עם מילוי שוקולד שהיה מתחת לשולחן. ״יאמי!״ הם כולם לקחו סופגניה אחת, נגסו בה, ואחרי שניה; ״איכ!״ ״מגעיל, האגריד!״
״מה? מה הבעיה?״ האגריד נבהל. ״אלו לא סופגניות שוקולד,״ הרמיוני השיבה. ״הן סופגניות פרג!״ הארי ורון זרקו את שלהם לפח. ״אני לא מאמין!״ האגריד אמר, הרמיוני זרקה גם את שלה. ״כשג׳ורג׳ ופרד מכרו לי אותן..״
רון תקע בו פרצוף. ״מי קונה סופגניות מפרד וג׳ורג׳, האגריד?״
״יצאתי אידיוט..״
״אנחנו סולחים לך,״ הרמיוני אמרה ורון והארי הסכימו בהינהון ראש לחיוב. ״נשארו לך עוד שבע הדלקות נרות כדי להביא סופגניות עם ריבה!״ הם ציחקקו.
|