אני והוא

נ"מ דראקו

אני רוצה אותו, אבל לא יכול. הרי אנחנו אויבים. חשבתי לעצמי בעודי כותב את החיבור לשיקויים. אני רוצה אותו, אבל הוא לא רוצה אותי. ניסיתי למצוא אור באפלה, משהו שניתן לי סימן כלשהו שיש בו חיבה, אפילו ההכי קטנה, אלי. אפילו כשהצעתי לו להיות חבר, הוא לא הסכים חשבתי לעצמי. קמתי ממקמומי מול האח, "דרייק?" שאלה פנסי "אני עייף פנס" עניתי והלכתי לחדרי. נשכבתי על המיטה בעודי רואה בדמיוני את עיניו הירוקות. דווקא בו הייתי חייב להתאהב, דווקא בארי פוטר.

נ"מ הארי

ישבתי על אחת הכורסאות הנוחות מול האח. חושב עליו אין שום מצב שבעולם שהוא אוהב אותי חזרה חשבתי הרי אנחנו אויבים, אפילו בשנתנו הראשונה כהוא הציע לי להיות חבר שלו. דחיתי את ההצעה, הלוואי שהייתי יכול לחזור בזמן וללחוץ את ידו. קמתי ממקומי על הכורסה "הארי?" שאל רון "אני עייף" עניתי ועליתי לחדרי. נשכבתי על המיטה רואה בדמיוני את עינו האפורות, שבהן אני יכול לשקוע. דווקא בו הייתי חייב להתאהב, דווקא בדראקו מאלפוי.

נ"מ כללית

הארי רץ לשיעור שיקויים. הוא ירד למרתפים. רץ כל כך מהר בכוונה לא להוריד לגריפידור נקודות שלא שם לב שהתנגש במישהו, נפל עליו ושפתיו נגעו בשפתי הילד. הארי פקח את עיניו וראה שהילד שהוא נפל עליו הוא לא אחר מאשר- "פוטר! קום ממני מה אתה דפוק?!" קרא דראקו מאלפוי והוא והארי הסמיקו כל כך שאם תשוו אותם לעגבניה היא תראה חיוורת לידם. "ס-סליחה מאלפוי פשוט רצתי ולא שמתי לב" אמר הארי, עדיין מסמיק "אפילו עם משקפיים אתה לא רואה טוב אה פוטר?" אמר דראקו בקול שהיה אמור להישמע מלגלג "בוא איתי פוטר" אמר דראקו ותפס בידו של הארי, ממש גורר אותו למטבחים.

כשהגיעו למטבחים דראקו נעצר, דגדג את האגס שבתמונה ונכנס, עדיין גורר אחריו את הארי. הארי החל לחשוש לחייו כשדראקו נעצר, דוחף את הארי לקיר "מה לעזא-" החל הארי לומר כשלפתע דראקו הצמיד את שפתיו לשפתיו של הארי. הארי נישק אותו חזרה.לשונו חדרה לפיו של דראקו. הם נשקו אחד את השני במשך לפחות שתי דקות כשלפתע דראקו עצר את הנשיקה, הוריד את חולצתו והמשיך לנשק את הארי. הארי עצר את נשיקתם הוריד את חולצתו גם כן, דחף את דראקו לקיר והמשיך את הנשיקה. לא היה להם אכפת מכלום, לא מהשיעור שקורא באותו הזמן, לא מאיך שחבריהם יגיבו כשיגלו את זה, לא מאיך שכולם יגיבו.

כעבור רבע שעה שנראתה כמו נצח נפרדו הארי ודראקו, אדומים ומזיעים, עינהם נצצו "כדאי שתלבש את החולצה שלך מאלפוי כי אני עומד להשתגע" אמר הארי, דראקו חייך, לקח את החולצה הקרובה אליו ולבש אותה, הארי לקח את החולצה השנייה ולבש אותה.

הם יצאו מהמטבחים עלו למעלה מהמרתפים ויצאו למדשאות משוחחים, משלימים פערים.

דיברו ודיברו כל היום עד שהחשיך. כל היום הם לא חשבו על כלום מלבד זאת שהם התנשקו ואיל זה התחיל בכלל מתאונה הארי חשב בליבו שיש לו כל כך הרבה מזל הוא לא ידע שזה גם מה שעובר בראשו של דראקו.

הארי קם והחל ללכת לטירה, דראקו קם ורץ, עקף את הארי, תפס בחולצתו והשכיב אותו על הדשא, נשק לו נשיקה ארוכה ארוכה שנפסקה רק כאשר הם הסירו את חולצתו אחד של השני, התנשקו כל כך חזק, תשוקה ממש בוערת מגופם. כעבור רבע שעה הארי עצר את נשיקתם "כבר לילה, כדאי שנחזור לטירה" אמר הארי "בסדר רק בוא התלבש לפני שנכנס לטירה" אמר דראקו צחק, ולקח את החולצה הקרובה אליו, הארי לקח את החולצה השנייה ושניים לבשו את החולצות. הם היו כל כך שקועים אחד בשני שלא שמו לב שהארי לובש את חולצתו של דראקו, ודראקו את חולצתו של הארי.

כשהגיעו הארי ודראקו לכניסה לטירה,הארי נישק את דראקו בצווארו נשיקת פרידה וכל אחד הלך לדרכו. 

נ"מ הארי

כשהגעתי לחדר המועדון ואמרתי את הסיסמה לתמונה (שאגב רק התלוננה שהערתי אותה) ראיתי את הרמיוני ורון בחדר המועדון. הם סובבו את ראשם והסתכלו עלי "איפה היית לעזאזל כל היום?!" שאלו רון והרמיוני "לא הרגשתי טוב אז הלכתי למאדאם פומפרי" שיקרתי כי ידעתי מה תהיה התגובה של רון והרמיוני "מה זה החולצה הזאת הארי?" שאלה הרמיוני, הסתכלתי על חולצתי וראיתי שזאת החולצה של דראקו "אממ..." אמרתי וברחתי למעונות הבנים מטיל על הכליות של מיטתי לחש שגורם להן לא להפתח ונשכבתי, הפעם דמיינתי שדראקו שוכב ליידי, ליקקתי את שפתי, מחזיר לעצמי את טעם שפתיו המתוקות של דראקו.

נ"מ דראקו

נכנסתי לחדר המועדון ואיך שנכנסתי פנסי קפצה עלי ושאלה "איפה היית?!" "הייתי במרפאה, לא הרגשתי טוב" שיקרתי בלי להניד עפעף "ומה זאת החולצה הזאת דרייק?" שאלה פנסי, הסתכלי על החולצה שלי וראיתי שהיא לא שלי היא של הארי! "אממ..." אמרתי ורצתי לחדרי, צנחתי על המיטה וכישפתי את הכילות כך שהן לא יכולות להפתח. העברתי את לשוני על שפתי, משחזר את אותם הרגעים, את טעם שפתיו המתוקות. נרדמתי בעודי מדמיין את הארי שוכב לידי.