האגריד והרעגוג

הפאנפיק מסופר מנקודת מבטו של הרעגוג

'אז היי, אני הרעגוג, בגלל ששיעמם לי כאן החלטתי לכתוב יומן, זה משהו כזה שהגריד לימד אותי עושים את זה עם משהו שחור מלכלך, טוב הנה הסיפור שלי בהוגוורטס'

קמתי בבוקר וגיליתי שאני ברומניה! מה קשוררר, עד שמצאתי מקום עם הרבה תולעים, לא הוגן, רגע מה זה? מישהו מוציא אותי מפה? זה טרול או שאולי זה ענק? הצילו!!!!

***

כעבור יום וחצי, בהוגוורטס

קמתי בבוקר, משום מה הייתי במקום חמים ונעים, לידי ישב ילד, הוא היה ענק אבל, ילד, הוא הביא לי צלחת עם עוף ושם אותי בקופסה עם שמיכה!, בהתחלה חשבתי שזה חלום, אבל לאט לאט הבנתי שזה לא, הצלחתי להוציא מהפה שלי ארבע מילים "תודה, אבל מי אתה?", מיד שמעתי קול גבוה "א-אני אני האגריד אתה אה רעגוג?" האיש הזה היה מוזר, ללא ספק, אבל הוא מצא חן בעיני.

לאט לאט אני והאגריד נעשנו חברים טובים, למדתי לבטוח בו והתחלתי לחשוב שלא כל בני האדם הם יצורים רעים, ושאולי אוכל לחיות לצידם, אבל אז זה הגיע, באחד הימים, האגריד היה בשיעור אסטרונומיה (היה משעמם בקופסא תאמינו לי לא היה כיף ללמוד בעל פה את המערכת שלו) אבל אני שמעתי את זה "עכשיו להרוג! אני רוצה דם!"

וזה היה כל כך מפחיד, כל כך מפחיד, מאותם הימים האגריד שמר וגונן עליי מאוד, והשיחות שלנו לקראת הערב נעשו יותר ויותר קצרות, עד שבשיחה אחת האגריד סיפר לי על ילדה שמתה, שהולכים לסלק את כולם מכאן, ואני לא יוכל להישאר עוד עם האגריד, 5 דקות לאחר מכן נשמע רחש פיצוץ וילד מוזר שלא הכרתי עמד בפתח הדלת, לא הבנתי מה קורה עד שהוא פיצץ את הקופסא שלי, ברחתי כמובן ואז הבנתי-

בני האדם לעולם לא ישתנו, הם יצורים של מוות.

'וזהו, זה היה הסיפור שלי, אתם בטח יודעים מה קרה אחרי זה, האגריד הביא אותי לפה, מצא לי אישה וכיום אני חי בעושר ובאושר, מוזמנים לקפוץ לראות! אזהרה- לא בטוח שתצאו בחיים'

 -------

אז זהו, מקווה שנהינתם :)