בת אלמוות זה כואב

                                                                                הקדמה

שם: בת אלמוות זה כואב
כותב/ת: הלגה האפלפאף
פאנדום: פרסי ג'קסון, הארי פוטר,אראגון
ז'אנר : עוד לא יודעת...
תודות : לבטאית שלי : hyacouel

כשאני חושבת מה אני, אני לא יודעת את התשובה.
שמי מיכל ואני בת שלוש עשרה. זאת אומרת, המראה שלי כשל נערה בת שלוש עשרה, אבל אני בעצם בת אלף שלוש מאות. אני בת אלמוות.
יש לי שיער בלונדיני, מטולטל ונפוח ועיינים כחולות ירוקות שנראות לפעמיים תכולות. יש לי אופנה משלי (או לפחות כך אומרים), גובהי מטר שישים ומידת נעלי שלושים ושבע. עכשיו אתם יכולים לדמיין איך אני נראת.
אני הולכת לספר לכם את הסיפור שלי מהתחלה ועד הסוף, מהחיים הרגילים והפשוטים ועד הפיכתי לבת אלמוות, ומאלמוות עד עכשיו.
אז כפי שאתם רואים מההקדמה אני לא ילדה רגילה. טוב, הייתי במאה הראשונה לחיי רגילה, אבל כעת אני לא רגילה. אני שונה.
כשאתם שומעים בת אלמוות אתם מדמיינים את זה כמשהו מרשים ומהנה, אך זה ממש לא.
כל חיי דמיינתי את עצמי בת אלמוות כמו כולם, אך רק אחרי שקיבלתי את זה הבנתי איזה אסון זה. את לא יכולה למות, אבל כל אוהביך ואהוביך מתים סביבך. אצלי יש גם המון מלחמות, ואני כל פעם מאכזבת אותם מחדש...
אז תחשבו פעמיים לפני שאתם מבקשים משאלה, כי אני לא חשבתי.