דיאלוגים

פאנדום: חיי קסם

"נכנסתי לשער הבין מימדי הזה ואיפה אני..?" אמר חתול ביבלבול מוחלט. הוא הגיע לאיזשהו בית סגידה. היה אולם ענק עם שולחנות ארוכים ומלא חיות וסמלים. היה מוזר "יש כאן מישהו?" חתול צעק. קול נידח הגיע מפינת החדר. והוא ראה ילד מסתכל עליו בתדהמה גמורה. "מה- אבל- איך- " הילד אמר בבילבול, חתול ניגש אליו וראה שיש לו צלקת וגלימות אדומות.

"היי" חתול חייך במבוכה "ראית במקרה ילדה גבוהה, די יפה, אבל שטלתנית בטירוף?"

הארי פוטר נראה המום "לא, למה? כאילו יש כמה בנות בבית ספ-"

"תביא את כולם אליי" פסק חתול

הארי פוטר היא מופתע "אתה לא רוצה לדעת איך קוראים לי קודם..? כאילו, ואיפה אתה נמצא?"

"אה נכון" ענה חתול "איפה אני נמצא באמת? אה וסליחה, איך קוראים לך?"

"היי, אני האי פוטר, ואתה נמצא בבית ספר הווגוורטס, מי אתה ואיך הגעת לפה?"

"אני חתול, היי-"

"חתול? איזה שם מוזר, למה קוראים לך ככה?"

"יש לי תשע נשמות"

"יש לך תשע נשמות??"

"אממ.. סיפור ארוך.. אבל נשארו לי ארבעה."

"אתה מתת 5 פעמים?????"

"בוא נראה" אמר חתול "פעם אחת הייתי כינור, פעם הייתי-"

"היית כינור??"

"כן.. אני יודע שזה נשמע מוזר.."

"אתה צוחק! אפשר להרוג אותך?"

"נשארו לי רק ארבעה. אין לי כוח לאבד עוד אחת. "

"נו באמת. בסדר. תוכיח שיש לך 9 נשמות"

"אני לא יכול להוכיח, אבל-"

" ש ק ר ן"

"אני לא שקרן!"

"אתה כן!"

"אני לא!"

"אבדה קדברה!" נשמעה קללה מקצה החדר. ושם עמדה גוונדלין. "אחי הקטן והטיפש. באמת חשבת שאני אתן לך לברוח-"

"אהה" הארי צעק. מולו עמדה אישה גבוהה ויפה. והיא הרגע הרגה את חתול. "איך-"

פתאום חתול קם "אוי נו באמת! נשארו לי שלוש!" 

גוונדלין הסתכלה עליו המומה "שיט. יש לך 9 נשמות. איך שכחתי, אבדה קדבר-"

"אקספליארמוס!" הארי שאג ופרק אותה מנשקה

לפתע חתול התחיל לרחף "הגזמת הפעם גוונדלין." והפיל עליה אבן ענקית, "אני קוסם הרבה יותר גדול ממך. תפסיקי כבר!"

גוונדלין פתחה שער וברחה.

לפתע נפלה על שנייהם אבן ענקית.

סוף!

-----

הולכים לעשות את זה כמו וואט איף. בסוף יהיה שילוב של כל הסיפורים..