השרביט בוחר את הקוסם

תהליך בחירת השרביטים הוא לא מה שחשבתם. החלק הזה לא נכתב ביצירה המקורית רק משום שהארי לא זוכר בכלל ש-

אין לי מה לכתוב חוץ מוויתור זכויות לרולינג. איזה ויתור זכויות גרוע זה.

"זה לא אתה שבוחר את השרביט" לחש לו בחיוך הזקן שהאגריד אמר לו ששמו אוליבנדרס "זה השרביט שבוחר אותך". משהו בעיניו הפעורות בצורה תמהונית היה קצת מטריד. 

"אה" הארי הרים גבה "אתה מתכוון כמובן באופן מטאפו-"

"לא" הזקן קטע אותו בצרידות "אני מתכוון לזה כפשוטו".

"אתה רוצה לומר ש-"

"כן". משהו בחיוך שלו נהיה קצת יותר מטריד ומוזר.

"אממ" הוא אמור לברוח או משהו? הוא החל לפסוע לאחור ואז נעצר כשהתנגש במשהו.

מאחוריו עמד יצור עצום, לא, לא יצור, זה היה פיסת עץ גדולה שדמתה בצורה מעוררת השתאות ל –

הארי פקח את העיניים לכדי חצי, למשמע דיבורים מהיכן שהוא. מה קרה?

הוא הביט סביבו , הוא היה בקופסא שהזכירה ארון מתים. והוא קשור. מה לעזאזל?

קולות דיבור נשמעו מחוץ לקופסא והוא הצמיד את אוזנו לדופן.

"זה לא הקוסם שבוחר אותך , אלא אתה שבוחר את הקוסם" נשמע קול צרוד. מה.

הוא מצא חריץ והצמיד את עינו אליו, היו שם שלושה יצורים עשויים עץ שדיברו ביניהם , מסביבו היו עוד עשרות קופסאות גדולות כמו זו שהוא נמצא בה. מה זה המקום הזה?

ואז הוא הבין. הוא מצמץ. והתנשם במהירות. אלה היו , זה שרביטים. והוא וקוסמים נוספים נמצאים בקופסאות אריזה.

הוא הצמיד את עינו שוב אל החריץ כשדמו פועם חזק יותר מאי פעם.

"נסה את זה" אמר יצור העץ הגדול ושלף מאי שם קופסא בגודל של ארון קבורה, הוא פתח אותה ושלף בשני ידיים אדירות -הארי פער את פיו בבהלה- הוא שלף ילד ג'ינג'י מתפתל ומנסה לצעוק, אבל פיו חסום.

יצור העץ הגדול מסר את הילד ליצור העץ הקטן "מטר שלושים ושניים, מבוסס פחמן, גזע וויזלי וליבת אמ טחול ולבלב אני מניח" הוא הנהן אל גוש העץ הקטן "הנף אותו, נערי" בחילה עלתה בגרונו של הארי.

יצור העץ הקטן נראה מהוסס "מר וודיבנדר, זה לא , אה, יכאב לו?"

העץ הזקן כיווץ את עיניו "לא מה פתאום, אין להם תודעה, זה רק קוסמים"

הוא נענע את הילד. דבר לא קרה. "היה אמור לצאת ניצוצות?" שאל העץ הצעיר בחשש.

"טוב, אולי הוא לא הקוסם שלך"  אמר וודיבנדר ואז כיווץ את מצחו "אתה יודע מה?..."

ואז העץ העתיק והזקן התקרב בצעדים מהירים אל הקופסא של – שלו, אל הקופסא של הארי. הארי הצטמק פנימה וניסה שלא לנשום. אולי הוא יקח קופסא אחרת לידו.

פרץ אור הקפיץ אותו כשהמכסה הוסר ומול עיניו הוא ראה יצור עץ עצום, הוא בלע את רוקו וניסה שלא לרעוד כשידיים ענקיות תפסו בו וזרקו אותו אל יצור העץ הקטן. "הניף אותו" אמר העץ הזקן בקול צרוד.

הארי הרגיש את יצור העץ מניף אותו מעלה ואז מנחית אותו במהירות לכיוון הרצפה. הוא הרגיש את ראשו נחבט בשולחן בדרך. הוא ניסה לצעוק אבל פיו היה קשור. אלוהים , זה כאב.

דם טפטף מראשו , והוא החל להקיא.

"מעולה" קרא בשמחה יצור העץ השלישי שעד כה שתק, מי שכנראה היה אביו של הקטן "יש ניצוצות, הנף שוב!"

הארי הרגיש שוב את עולמו מיטלטל דם וקיא עפו ממנו לכל עבר.

"נראה שמצאנו את הקוסם המתאים"  קרא הזקן בשמחה "עכשיו רק נשאר למחוק את הזכרונות של הקוסם, הוא צריך לחשוב שהוא בעצמו בחר את השרביט"

הארי הניף שוב בשרביטו החדש "תודה, אדון אוליבנדרס" ויצא מהחנות.

----נקמתם של השרביטים!!----

--הסוד שיהפוך את תפיסת עולמכם על פניה!--

בקרוב בקולונע.