למה החיים שלו חייבים להיות כל כך דפוקים?

מדורג pg13 כי... מוות.

הוא חשב שזה נגמר.

אבל זה רק התחיל.

הוא חשב שהחיים שלו לא יכולים להיות יותר דפוקים מזה.

ושוב, מסתבר שהוא טעה.

הוא חשב שלהיות חצוי זה קשה. 

והפעם, הוא צדק. יותר מדי צדק.

כמה חברים הוא איבד במהלך המסעות שלו?

כמה סיוטים היו לו?

כמה אויבים?

כמה קטעים, שבהם הוא הרגיש כאילו אין תקווה לכלום?

למה החיים שלו חייבים להיות כל כך דפוקים?

לפעמים, כשהוא הסתכל עליה, זה נתן לו כוח.

עכשיו כבר אין לו את זה.

והוא רוצה להתמוטט, להצטרף אליה בכוח. 

אבל הם לא נותנים לו. 

למה לא, בעצם? ככה יהיה יותר טוב לכולם.

לו, לה, להם.

והוא נותן למחשבות שלו להתנתק מהגוף.

הוא פשוט צריך קצת שקט.

והוא מבין שהוא כמו ציפור כלואה בכלוב.

הם לא נותנים לו ללכת לאן שהוא צריך ללכת.

כי איתה, הוא מאושר. ובלעדיה, הוא כלום. אם היא לא הייתה קיימת, הוא היה מת מאה פעמים בעבר. 

היא הגנה עליו גם כשהיא הייתה יכולה לפגוע בעצמה תוך כדי.

והוא לא יכל לעשות את אותו הדבר בשבילה.

אז למה החיים שלו חייבים להיות כל כך דפוקים? 

הוא באמת רוצה לדעת. 

הוא חושב, שהכל היה יותר פשוט אם האלים לא היו קיימים. 

הו, כמה שהוא לא מבין.

אבל עכשיו הוא זקוק לה.

הוא לא רוצה להבין. 

הוא רוצה להתאחד.

וזה עובד.