זה לא נראה כמו שדימיינתי

ויתור זכויות לג'יי קיי רולינג.

"משהו כאן לא מוצא חן בעיניי", אמרה לילי.

"למה? לדעתי זה נראה מעולה." אמר ג’יימס.

"זה... לא נראה כמו שדמיינתי".

"אבל יש גם הפתעות משמחות".

"אני... אתה צודק, יש גם הפתעות משמחות."

"וזאת?"

לילי שתקה לרגע. "אני לא בטוחה."

ג’יימס נאנח. "מה מפריע לך בזה, לילי?"

"זה... רק..." לילי קירבה לזה את פנייה ועיקמה את אפה. "יש לזה ריח של גפילטע פיש."

"אז זה מה שמפריע לך? זה באמת לא נורא, קצת תמצית וניל תעביר את זה. אולי אפשר גם להשתמש בשיקוי לוויסות הריח."

"כן, אבל... זה לא רק זה. אני באמת לא יודעת, ג’יימס."

"את חושבת שאולי כדאי פשוט לשים את זה לכמה דקות בתנור?"

"אולי... אבל זה עלול להכעיס את אלבוס."

"אלבוס דמבלדור? איך זה קשור אליו?"

"אממ..." לילי נראתה מבוהלת לרגע. “אתה צודק, זה לא קשור."

"אז את רוצה?"

"ג’יימס, אני לא חושבת שזו הדרך הנכונה..."

"אבל אמרת שזה מפריע לך."

"אני... טוב, אני חוזרת בי."

"יופי!" ג’יימס חייך ושם יד על כתפה של לילי. "ועכשיו – איך נקרא לזה? אולי גפילטע פיש?" הוסיף בחיוך.

"האמת שחשבתי על הארי." אמרה לילי והרימה את התינוק מהעריסה.

"הארי זה שם נהדר. שלום הארי!"