גמד ענק

נשמעו קריאות הפתעה באולם. הארי, רון והרמיוני קמו מיד ושלפו שרביטים אבל דמבלדור הרגיע את כולם ואמר "אני לא רוצה שאף אחד ייבהל, אין להם שרביטים והם לא יכולים לעשות כלום, אם הם יעשו, הפאנפיק יגמר ואף אחד מאיתנו לא רוצה להיגמר, נכון?" הוא שלח מבט מהיר בכולם, בעיקר בוולדמורט וטום. נוויל נבהל ממש "מה? להגמר? כאילו, מוות, כלומר, למות??? דמבלדור, אתה לא תיתן לזה לקרות, נכון?"...

בזמן שכולם לקחו פתקים סבתא של נוויל הסבירה לו מה יקרה.

מסתבר שזו משימה לא קלה. מה? אתם חושבים שאמרתי זו משימה לא קלה להסביר לנוויל? חה! טוב, גם זו משימה לא קלה אבל... אני כבר עברתי את זה, אני מדבר\ת על המשימה של דמבלדור, להשתיק את כולם, כי היו לחשושים, בכל מקום אנשים התקבצו בקבוצות הקבועות שלהם ודיברו על מי שיצא להם.

מי שיצא לו מישהו מהחבורה שלו, מחזה נדיר, היה מתרחק ומתקבץ עם אנשים אחרים שהוא מיודד איתם. למרות מיד זיהו אותו כמישהו שיש לו מישהו מהחבורה שלו.

הלחשושים היו כל כך נואשים שאפילו הייתה שמועה שוולדמורט קיבל את טום רידל וטום את וולדמורט.

בסוף, אחרי כמעט חצי שעה שבה של דיבורים\לחשושים דמבלדור הצליח להשתיק את כולם.

אני רוצה להבהיר כמה כללים, אתם לא תביאו שום דבר מסוכן, רעיל, מגעיל וכו' אתם לא תביאו דברים שיפחידו אנשים ואתם לא תביאו גומי בננה" נשמעו שוב לחשושים וקריאות נרגזות של "מה? גומי בננה זה החיים! למה????" דמבלדור חייך חיוך מאולץ "גומי בננה גרם לי להקיא..." ואנשים כבר הפסיקו להתלונן, היה ברור שכולם מדמיינים קיא צהוב מגומי בננה על הרצפה. 

"כולם, אני רוצה שבעוד שבוע בדיוק, בשבע בבוקר, נתכנס כאן וכל אחד ילך אל הגמד שלו ויגלה את עצמו, תודה רבה לכולכם" אמר דמבלדור וירד מהבמה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני יודעת שזה פרק קצר אבל לא היה לי מה לכתוב ורציתי להשאיר את המשחק האמיתי לפרק הבא, תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא