דראקו בכנרת

פעם, בים הקסום של הכנרת, חי ילד טוב לב בשם דראקו מאלפוי. הוא היה ידוע באהבתו וחמלתו כלפי כל היצורים, גדולים כקטנים. דראקו בילה את ימיו בחקר העולם התת ימי היפהפה, שוחה לצד דגים צבעוניים ודולפינים שובבים.

יום שמש אחד, כשדראקו שחה ליד שונית אלמוגים, הוא הבחין בדג זעיר שנלכד ברשת. הדג המסכן נאבק להשתחרר, אך מאמציו היו לשווא. ליבו של דראקו התמלא עצב, והוא ידע שהוא חייב לעזור.

בזהירות רבה ניגש דראקו אל הדג והתיר אותו בעדינות מהרשת. הדג, אסיר תודה על עזרתו, הציג את עצמו כפין, הדג הקסום. לפין היה הכוח להעניק משאלה אחת לכל מי שגילה נדיבות כלפיו.

"תודה שהצלת אותי, דראקו," אמר פין, קולו מלא הכרת תודה. "כאות להערכתי, אעניק לך משאלה אחת. מה חפץ ליבך?"

דראקו חשב לרגע, עיניו נוצצות מהתרגשות. "אני מאחל לכל יצורי הים לחיות בהרמוניה ובאושר", אמר בחיוך.

פין הנהן. "משאלתך היא פקודתי, דראקו. מהיום והלאה תהיה הכנרת מקום של שלום ושמחה לכל תושביה".

ובדיוק כך, יצורי הים החלו להשתנות. הכרישים נעשו עדינים וידידותיים, התמנונים חלקו את מקומות המסתור שלהם עם יצורים אחרים, ואפילו הסרטנים הפסיקו לצבוט והחלו לרקוד במקום. ים הכנרת הפך לגן עדן קסום, שבו כל יצור חי בהרמוניה.

דראקו המשיך את הרפתקאותיו בים ורכש חברים חדשים לאורך הדרך. הוא פגש צב זקן וחכם בשם טולי, שחלק סיפורים על אגדות ים עתיקות. הוא שיחק מחבואים עם סוסון ים שובב בשם ספארקל, ויחד הם גילו אוצרות חבויים במערות מתחת למים.

יום אחד, בעודו חוקר ספינה טבועה, נתקל דראקו בבקבוק מסתורי. בתוך הבקבוק הייתה פיסת קלף מגולגלת, מכוסה בכתב עתיק. סקרנות ניצתה בעיניו של דראקו כשפתח בזהירות את הקלף.

להפתעתו, הכתובת חשפה את מיקומו של אוצר חבוי, קבור עמוק בתוך ים הכנרת. נאמר שהאוצר טומן בחובו עושר בלתי נתפס, אך רק מישהו טהור לב יכול היה למצוא אותו.

התרגשות מילאה את לבו של דראקו כשיצא למסע חדש. בעזרת חבריו הוא עקב אחר הרמזים והתגבר על אתגרים רבים בדרך. הם שחו בזרמים בוגדניים, התחמקו ממדוזות ענק, ואפילו גברו על בתולת ים חכמה.

לבסוף, לאחר ימים של חיפושים, הגיעו דראקו וחבריו למקום שבו נקבר האוצר. בעודם חופרים בחול, הגיחה ממעמקי הים אגרטל מפואר. הוא היה מעוטר באבני חן יקרות וזהר באור שלא מהעולם הזה.

אבל במקום לתבוע את האוצר לעצמו, לדאקו היה רעיון אחר. הוא הביט לתוך האגרטל ומצא אותו מלא בכדורי קסם, שכל אחד מהם הכיל כוח אחר. בחיוך חילק דראקו את הכדוריות בין חבריו, והבטיח שלכל אחד מהם תהיה מתנה מיוחדת.

טולי קיבל את כוח החוכמה, ספארקל קיבל את היכולת להאיר את הפינות החשוכות ביותר של הים, ופין קיבל את הכוח לרפא כל יצור בנגיעה של סנפירו.

מאותו יום ואילך הפכו דראקו וחבריו למגיני ים הכנרת. הם השתמשו בכוחותיהם כדי לעזור לנזקקים, והבטיחו שהים יישאר מקום של שלווה ואושר.

וכך נמשכו הרפתקאותיהם של דראקו מאלפוי וחבריו, שהפיצו שמחה וטוב לב בים הקסום של הכנרת. יצורי הים חיו בהרמוניה, והכרת התודה שלהם על טוב לבו של דראקו הורגשה על ידי כולם.

רוב הזכויות שמורות לבת דודה שלי הקטנה שהביאה את הרעיון

הניסוח והעיבוד שמורים לי:)