ראיונות

מראיינת: יוהו! הראיון הראשון שלי! אז ככה, איך אתה מרגיש לגבי כל מה שקורה עם אמא שלך?

קיף: תקשיבי, כאילו, אף פעם לא חשבתי שאבא שלי יהיה ״ההורה הטוב״. אבל… אני למדתי לחיות עם זה. לא שזה היה קשה מדי. ׳אוי לא, אני לא אראה יותר את אמא שלי יותר אף פעם חוץ מבמשימות רצחניות של הברבור השחור שבהן היא מנסה להרוג אותי ואת החברים שלי!׳

מראיינת: אבל אני בטוחה שהייתה לה סיבה טובה, לא?

קיף: חחח. כן, בטח. אולי גם אני אצטרף לחבורה של רוצחים פסיכופתים רק כי יש לי סיבה?

מראיינת: *נאנחת* בסדר, אבל -

קיף: דרך אגב, גם את חושבת שפוסטר סופר חמודה כשהיא מודאגת?

מראיינת: טקט.

קיף: כה… אין לי את זה.

מראיינת: תגיד, אולי נצרף את סופי לשיחה?

קיף: אוווו!! פוסטר!!

סופי: איך אני יכולה לתרום לשיחה?

ביאנקה: אל תשאלי אותי.

מראיינת: מה את עשה פה? את לא מפרסי ג׳קסון?

ביאנקה: תכל׳ס. ביי.

ביאנה: ביי!!!

מראיינת: את לא הלכת הרגע?

ביאנה: לא! אני מישהי אחרת לגמרי! לא שמת לב שאין לי ק׳ בשם?

מראיינת: תכל׳ס. את עדיין לא אמורה להיות פה.

ביאנה: צודקת. ביי ביי

סופי: זה היה… מעניין.

מראיינת: מה את עושה פה?

סופי: את הוספת אותנו לראיון, שכחת? כדי שאני אתרום לשיחה.

מראיינת: אה, נכון. אז, קיף, אם היית יכול, האם היית משנה את עצמך? ואם כן, אז איך ולמה?

קיף: אההה… הייתי משנה את עצמי ככה שאני אוכל לשגע אותך בצורה המיטבית, כי זה נורא כיף.

סופי: אני חושבת שהייתי משנה אותך ככה שתהיה פחות מעצבן. ושתספר לי סוף סוף מה קרה בתקרית הגולון הגדולה.

מראיינת: זה לא הרעיון של השאלה! אני מתפטרת!

קיף: את חושבת שעשינו משהו לא בסדר…?