בית בלק מאז ומעולם

קריצ'ר סגר את מגירת הסחבות ואז נפתחה הדלת הראשית בסערה. נערה שחורת שיער נכנסה לבית. סיריוס הצעיר שוב חצה את החדר במהירות ונעלם בסוף המסדרון. קריצ'ר הבחין כי בלטריקס הרעשנית היא זו שנכנסה. קריצ'ר שנא גם אותה, במחשבה שניה, השנים הרבות שבילה בבית בלק גרמו לו לשנוא את כולם, מלבד גבירתו, גברת בלק שהייתה אישה אצילה ונהדרת, כפי שנהג לומר. בלטריקס גם היא שנאה את קריצ'ר, היא התקרבה אליו, הביטה בו בעיניה המטורפות וסטרה לו בעוצמה על לחיו. אוזניו הגדולות של גמדון הבית המסכן צלצלו והוא הסתחרר. בלטריקס צחקקה את צחוקה המרושע ודלגה אל פנים הבית. במעלה המדרגות היא פגשה גברת בלק. "שלום דודה" אמרה בלטריקס והשתחוותה לפני דודתה. גברת בלק לא יכלה שלא לעמוד בחנפנות הזו, ועל כן כה אהבה את בלטריקס. בלטריקס הייתה בת חמש עשרה, קטנה בשנה מסיריוס אך הייתה כמעט בגילו של רגולוס, בנה האהוב. גברת בלק לטפה לראשה של בלטריקס וחייכה אליה את החיוך האפל המאפיין את משפחת בלק בלטריקס החזירה לה את החיוך המשפחתי בתוספת שגעונה הפרטי. שתיהן החלו לפטפט על בניה של גברת בלק. "סיריוס הפרחח הזה" אמרה גברת בלק כשחלפו השתיים ליד אילן היוחסין הענק של משפחת בלק, "הייתי תולה אותו על מעשיו! אך הוא חומק כל הזמן מבין אצבעותיי! הייתי רוצה כל כ למחות אותו מאילן היוחסין הטהור שלנו." בלטריקס הנהנה בראשה ולפתע להבת שנאתה לסיריוס התעצמה כאילו קדרה שלמה של שיקוי מקולקל נשפכה עליה. היא חייכה בינה לבינה וגיחכה לעצמה. "איך הוא העז בכלל להתקבל לבית גריפינדור? בכל פעם שאני חושבת על כך אני מתרתחת!" אמרה בלטריקס בחנופה גלויה, אך לגברת בלק לא היה אכפת כלל כמה חנופות תרעיף עליה אחייניתה האהובה, היא רק התנפחה לה מנחת. "אבל רגולוס הוא ילד טוב!" הוסיפה גברת בלק ובלטריקס הנהנה, אכן היא ורגולוס היו שניהם באותה שכבה בבית סלית'רין. לפתע השיחה השתנתה לחלוטין: "כבר צאת לך את הבחיר הטהור?" שאלה גברת בלק את בלטריקס. "אני רק בת חמש עשרה, דודה." חייכה בלטריקס. "אבל אני בטוחה שכבר בחרת לך בן סלית'רין ראוי לך." אמרה גברת בלק כממתיקה סוד. "אני-" החלה בלטריקס לומר אך פתאום נשמע קול ניתוץ. השתיים רצו בבהלה אל דלת הכניסה בשרביטים שלופים. "אל לך להטיל כישוף מחוץ לבית הספר",אמרה גברת בלק, "בני סלית'רין טהורי הדם שומרים על הכללים!" ובלטריקס תחבה את שרביטה בשמלתה, אך עדיין התכוננה לשלוף אותו בעת הצורך. השתיים הגיעו לדלת הכניסה והביטו מעלה. הן ראו דמות אפורה נעלמת על מטאטא בשמיים. קריצ'ר יצא גם הוא עם סחבה חדשה בידו ולחש לגברת בלק באוזנה. עיניה של גברת בלק נפערו לפתע, היא פנתה אל בלטריקס ואמרה בבהלה, אך בקולה נשמעה גם נימת שמחה מרושעת: "סיריוס ברח מהבית..."   

הפרק הקודם		הפרק הבא