המפלצת התקרבה, והתקרבה, עד שכבר נשימתה נשמעה בקול חזק וברור, הילד הקטן ניסה להלחם בזה, אבל המפלצת לא הפסיקה להתקרב, ו
הרולד התעורר, המפלצת הזו רודפת אותו ימים ולילות, והוא בקושי מסוגל לישון, הרולד קם ממיטתו, והלך לער שולחנו בחדר, הוא הרים את הטלפון שלו והביט בצג הטלפון, השעה הייתה 1:00 יש לו עוד שש שעות כדי לעבור את הלילה הנורא הזה, מעבר לפינה, הוא הוא דיימין שהמפלצת מחכה שם, מחכה שהוא ירדם…. מהמחשבות האלו הוא ירד אל המיטה מקווץ, בעודו שומע כל שריקת רוח כנהמה, כל רישרוש עלים כמפלצת האורבת בחושך, הרולד המפוחד התקרבל במיטתו, וחשב על כל זה, עד שהוא נרדם.
בחלומו הוא עמד בחדר ריק, ולפתע הוא שמע נהמה, הוא הסתובב במהירות וראה את המפלצת עומדת מולו ושואגת, הרולד ניסה לברוח, ניסה לצאת, אבל לא, הוא נשאר שם, המפלצת התקרבה והתקרבה, עד שלפתע היא פתחה את פיה ואמרה בקול מצמרר "הרולד…" הרולד המבוהל לא הבין מה קורה "הרולד…" היא זרה ואמרה "הרולד, הרולד! קום, תכין לי קרונפלקסססס" הרולד שמע את קולו של אחותו, וקם "כן כן, מיד" הוא אמר בעינים תשושות, "אני בא" הרולד הלך לסלון ומזג לה קורנפלקס, בעודו חושב על המפלצת וקולה המצמרר..
אחרי הלימודים, הרולד נכנס לביתו, ועל ביתו חיכה לו דף על השולחן והוא קרא:
הרולד היקר,
אני כותבת מכתב זה ממש לפני ש"שומרי המוות" הגיעו, אבל את תכיר אותם בתוך סיירת החוק,
יש לי שלוש דברים להגיד:
דבר ראשון, אל תסמוך על המשטרה ומשליטי החוק
דבר שני, אל תספר לאף אחד על המפלצת-
רגע, מה? חשב הרולד איך אמא יודעת על המפלצת? א-אולי היא באמת קיימת.., א-אני ל-לא מ-מוכ-כן ל-לזה
הזאת. היא נשארה בתור קללה על הבית. ומאז רודפת אותו, הבעיה רק בשומרים המרושעים שרוצים לכלוא אותה
דבר שלישי, אכן יש בינינו מפלצת. אבל היא לא מזיקה. שומריה המוות רוצים לכלוא אותה, הם סוחרים במפלצות וקללות עתיקות
וואו, זה הרבה לעכל, עכשיו המפלצת בעצם איתי? זה ממש מגני-, לפתע נשמעה דפיקה בדלת " שלום, כאן המשטרה, פתחו את הדלת מיד!"
הרולד פחד. הוא התקדם לעבר הדלת לאט. ואז מולו נעמדה המפלצת. זה לא הייתה בדיוק מפלצת. זה היה ילד עם סכין.
|