היום שבו פיץ נולד

"איזה מתוק הוא!" לחשה דלה בחיבה אל בנה הקטן שזה עתה נולד. אולדן שעמד מול מיטתה לפני הקהל הענק שכולו היה משפחת ואקר ליטף את ראשו ברכות. "איך תקראו לו?" נשמעה השאלה מהחלק המרוחק של חדר הלידה, בטח אחת הסבתות... "הוא צריך שם מיוחד!" אמרה דודה קלרה שעמדה ליד אולדן, "מיוחד כמוהו! הוא הרי הבן השני שלכם!". נשמעו מלמולי הסכמה מסביב. "נקרא לו פיץ" קראה דלה בשארית כוחותיה והתעלפה.

כעבור חצי שעה היא התעוררה במיטה שבביתה כשפיץ הקטן בידיה ואולדן רוכן מעליה. "התעוררת!" הוא קרא וחיבק אותה. "איפה כולם?" שאלה דלה במאמץ. "הם למטה. רציתי שיהיה לך קצת שקט" אמר אולדן והביט באושר בבנו. "תודה" נאנחה דלה, "מזל שלא יצאת שוב לאחת המשימות שלך מטעם המועצה, אחרת הייתי נשארת לבד...". "מי אמר שזה מזל?" קרץ אולדן וניגש אל הדלת, "אני אתן לך לנוח שעה ואעיר אותך כשאלווין יבוא לעשות לך בדיקות אחרונות".

כעבור שעתיים דלה קמה עם בנה ממיטתה והתחילה לארגן מסיבה לכבוד התינוק הקטן. ''אני רוצה לשכור אולם באטלנטיס" היא אמרה לבעלה. "מה שתרצי" אמר אולדן ונשק על לחיה, "אבל אני חושב שכדאי שנעשה אצלנו בבית". דלה שקלה את העניין כמה רגעים ולבסוף הסכימה. "אני כבר יודעת איך אני רוצה לעצב..."

כך נמשכו הדיבורים עוד הרבה זמן וההזמנות נשלחו לכל המשפחה עוד באותו היום. "נזמין את משפחת הקס, את משפחת סנסן, את משפחת דיזני, את חברת המועצה אורהלי ואת אדליין וגריידי" אמרה דלה במהירות תוך כדי כך שהיא רושמת הכל בפנקסה. העוגה בעלת שלוש הקומות הייתה בתהליכי הכנה והאולם היה מקושט בזרי פרחים ובבדים כחולים דקיקים ועדינים. דלה, אולדן וכל שאר משפחת ואקר הנרגשים התכנסו ביחד עם כל האורחים באולם המיועד בשעה 10:00 ביום למחרת ובירכו את התינוק שנולד באלף איחולים.