יום בחייה של נערה מאוהבת (פיקצר)

שם הכותב: ~~~ג'יני וויזלי~~~
שם הפאנפיק: יום בחייה של נערה מאוהבת (פיקצר)
פאנדום: הארי פוטר
שיפ: ג'ן, קצת הארי וג'יני
 דירוג:   PG
ויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג, שבילעדייה לא הייתי כותבת את הפאנפיק הזה.
קרדיט ל:   hili1210על הביטוא המושלם.

היה זה יום שמש בחופשת הקיץ. הרגשתי איך השמש חיממה את גבי מבעד לחלון. הסתכלתי על הארי פוטר, מבטי היה חם יותר מכל דבר אחר בעולם. התאהבתי בו.
"ג'יני, בואי לעזור לי עם הנומים!" שמעתי את קולו של פרסי, שקטע את מחשבותיי.
"רגע!" החזרתי לו, ויצאתי במהירות החוצה. פרסי כבר אסף את הנומים. התחלתי לעזור לו.
"אאוץ'!" נאנקתי, כשנום אחד, שמן במיוחד, נשך אותי נשיכה חזקה. אצבעי החלה לדמם.
"ג'יני, לכי לאמא, אני אמשיך בעבודה" אמר פרסי. הלכתי לכיוון מפתן הדלת, אלא שפתאום היא נפתחה, והארי ורון יצאו החוצה. שפתי פגשו בשפתיו של הארי: הן היו חמות ומרגיעות.
"אממ... הארי?" פתח רון, ותפח קלות על כתף חברו. הארי מיהר להתנתק ממני. "סליחה..." אמר, ומיהר בעקבות רון.
"מה עשית?!" שמעתי את רון צועק עליו.
"זה לא היה בכוונה" אמר הארי, והסתובב וחייך לעברי חיוך מבוייש. החזרתי לו מבט.
נכנסתי, והראתי לאמא את הדם על אצבעי. "זה לא נורא" אמרה. "בואי, ג'יני" היא הוסיפה, והובילה אותי במעלה המדרגות המתעקלות. נכנסנו לחדר השינה שלה ושל אבא, ואמא אמרה: "אראה לך עכשיו תמונות שלנו מהוגוורטס עם ג'יימס ולילי פוטר. הייתי רוצה שתראי אותן".
היא הוציאה מהמדף אלבום מאובק, ופתחה אותו. "וואו!" אמרתי, ותדהמה אחזה בי. היתה שם תמונה של אמא מתנשקת עם ג'יימס פוטר. "היינו חברים..." אמרה בחיוך שהרגישה געגועים עזים לאותו רגע.
"אמא... אני... כשנכנסתי אני והארי... השפתיים שלנו נגעו זו בזו..." גימגמתי.
"ג'יני חמודה, מזל טוב!" אמרה אמא, והניפה אותי אל-על.
"אמא, סיימנו!" נשמע פתאום קולו של רון מלמטה.
"יופי חמודים" אמרה אמא, וירדנו ביחד למטה. השתדלתי לא לחלוף ליד הארי.
"אמא, אני הולך לחדרי" הודיע פרסי, עלה לחדרו, וסגר את הדלת.
"מעניין מה הוא עושה שם..." לחש פרד לג'ורג', ואז, בהנד ראש קל, הלכו לכיוון חדרו.
"הארי, אני בשירותים!" צעק רון. כנשמעה טריקת דלת השירותים, הארי התקרב אלי, ונשק לי בזהירות על מצחי. החזרתי לו נשיקה.
"ג'יני, אני אוהב אותך" לחש.
"גם אני אותך" אמרתי, ולפתע, הוא חיבק אותי.
ידיו אחזו במותניי, חמות ומלאות תשוקה. הצמדתי את ידי אל מותניו, ולאחר ליטפתי את שערו השחור והמבולגן.
נשמעה פתיחת דלת השירותים. הארי מיהר להתנתק ממני ויישר את משקפיו על אפו. אני התרחקתי, והתחלתי מזמזמת לעצמי בשקט.
"הארי, בוא נלך להתאמן בקווידיץ'" אמר רון. הארי הנהן בראשו. "רוצה להתאמן איתנו?" רון פנה אלי. הנהנתי בראשי לאות הסכמה. "פרד, ג'ורג', רוצים לשחק איתנו קווידיץ'?" צעק רון אל אחיו הגדולים.
פרד וג'ורג' ירדו למטה. יצאנו למחסן, לקחנו מטאטאים וציוד, והלכנו לכיוון "מגרש" הקווידיץ' הקבוע שלנו.
כשהגענו, התיישבנו על המטאטאים.
"קחו" אמר רון, והושיט לפרד ולג'ורג' את המחבטים. הם לקחו אותם מידיו. רון פיזר את הכדורים והמריא למקום השומר המדומה. אני שיחררתי את הסניץ', והמראתי, לתפקידי כרודפת.
שיחקנו במשך כעשר דקות, עד שהארי מצא את הסניץ', ותפס אותו. אני הצלחתי בינתיים לקלוע לרון שש פעמים.
"כל הכבוד, ג'יני!" אמר ג'ורג'.
"כדאי שנחזור" אמר רון.
"כן" אמרתי במהירות. סידרנו את הדברים במקומם, וחזרנו הביתה.
כשהגענו, עליתי לחדרי, והתמוטטתי על המיטה.
"ג'יני, את בסדר?" צעקה אמא מלמטה.
"כן" השבתי לה. לפתע, עפעפי נעשו כבדים, ונרדמתי.
~~~
התעוררתי לקול ציוץ הציפורים. השעה היתה שבע בערב.
"ג'יני, בואי לאכול ארוחת ערב" אמר פרסי, כשגילה שהתעוררתי.
הלכתי אחריו למטבח,וגיליתי שהשולחן כבר היה ערוך.
כנראה אמא ויתרה לי על לערוך את השולחן חשבתי, ועיקמתי את פרצופי. לא אהבתי לעשות זאת.
בארוחה, כל אחד סיפר את חוויותיו מהיום שעבר עליו. פרסי סיפר על ספרים שקרא ועל שיעורי הבית שעשה, פרד וג'ורג' סיפרו שהמציאו היום משהו חדש שעדיין לא החליטו על שמו, רון והארי סיפרו על משחק הקוודיץ', ואני שתקתי. "ג'יני, את רוצה לספר לנו משהו?" שאלה אותי אמא. הנדתי בראשי לאות לא.
"טוב," אמרה אמא, ונתנה לי עוד מנה. כסיימתי לאכול נכנסתי למקלחת. הנחתי למים החמים לחמם את גופי הקפוא.
למרות שישנתי בצהריים, הרגשתי עייפות. התנגבתי, התלבשתי, וזרקתי את עצמי על המיטה.
עפעפי נהיו כבדים יותר ויותר, עד שלבסוף נעצמו, ושקעתי לתוך שנה טרופה חלומות.

תגובות?