היורש - שנה א'

                                                                       היורש

                                                                     פרק 1 נסיעה ומיון   

שם: היורש.

תקופה: הבנים של הארי.

שיפ: אלבוס ועוד כמה

תקציר:  אלבוס מגיע להוגוורטס ויש שם כמה דברים משונים...

דרוג: PG13

תודה לבטא שלי :מעריץמושבע

ותודה רבה ללאבגוד שעזרה לי מאוד לכתוב את הפיק.

הוגוורטס, החופש הגדול.

פרופסור מקגונגל ישבה במשרדה. חופש גדול... לא צפויות שום בעיות! חשבה לה.
 עד שהפרופסור לונגבוטום דפק על דלתה.
"המנהלת מקגונגל!!! המנהלת מקגונגל!!!" קרא הפרופסור לונגבוטום אל מקגונגל. "אני עברתי בחממות והרגשתי משהו... מעין צמרמורת, ואת מכירה את התחושות שלי, זה בטח משהו אפל... נראה לי שהוא הולך לעבר חדר המועדון של סלית'רין!"
"טוב אני כבר באה!" קראה אליו מקגונגל בחשכה.
מקגונגל ידעה שללונגבוטום יש בעיות "פאניקה", אז היא לא התרגשה יותר מדי.
מקגונגל עברה במסדרונות הוגוורטס עד שגם היא הרגישה את זה, מין צמרמורת מוזרה, ולאחר מכן גם ראתה את זה, צללית שחורה על כל השחור שמסביב.
לפתע הצללית התחילה לרוץ לכיוון המרתפים, מקגונגל רצה אחריה וחשבה לעצמה ("בטח זה פיבס!").
"פרופסור מקגונגל!!" מישהו החל לקרא אליה מאחור ויד ארוכה וחלקה תפסה את כתפה ועצרה אותה.
"פרופסור! טוב שהשגתי אותך! רציתי לשאול עם אפשר אולי לעבור במדור המוגבלים בספרייה..." אמרה מלווינה, תלמידה סלית'רינית שנשארה לחופש הגדול. "פשוט רציתי לדעת משהו על..."
"לא עכשיו!" אמרה לה מקגונגל בהיסח דעת, מנסה לדחוף את ידה של מלווינה.
"פרופסור... את נראית ממש צמאה, יש לי פה מים, הנה תשתי" נתנה לה מלווינה בקבוק מים. מקגונגל העייפה והזקנה שתתה ובאה להמשיך בדרכה. "רגע! שכחתי לומר לך משהו!" קראה אליה מלווינה.
"מה?" שאלה מקגונגל.
"לילה טוב." אמרה מלווינה ובאותו רגע מקגונגל התעלפה והשתטחה על הרצפה. מלווינה גררה אותה אל חדרה לקחה משם כמה ניירות, והלכה לה.

תחנת קינגס קרוס, רציף תשע ושלושה רבעים, יום ראשון ללימודים.

"ביי אמא!! ביי אבא!!” קרא אלבוס מחלון הרכבת אל אמו, ג'יני פוטר,  ובעלה, הארי פוטר.
"נו אלבוס!! אל תהיה חנון!” קרא לו ג'יימס ומשך אותו מהחלון "אני אכיר לך את כל הילדים שברכבת!!”.
טוב, ג'יימס באמת הכיר לאלבוס את כל האנשים ברכבת, כולם.
הוא הכיר לאלבוס את הנהג, מוכרת הממתקים, את  הגריפינדורים, ההפלפאפים,  הרייבנקלואים ואפילו את הסלית'רינים (הסלית'רינים זרקו אליהם נעליים בתגובה...).
כולם ראו שאלבוס לא היה דומה לאביו, אלבוס היה דומה יותר לאמו, שער ג'ינג'י עם תלתלים ועיניים כחולות. ומראהו של ג'יימס היה דומה לאביו, עיניים ירוקות שיער שחור ומשקפיים.
כשסוף סוף הגיעו להוגוורטס ראה אלבוס את חצי-ענק קורא "שנה ראשונה לכאן!!! תלמידים חדשים לכאן!!!”. אלבוס ידע שזה האגריד, האגריד ביקר אצלם המון.
טוב, בשיט היה נורא. היה קר וגשם, וזה בלי להזכיר את כל כאבי הבטן (וההקאות) שתקפו את אלבוס בדקות קצרות אלו. והוא חשב שזה יהרוס לו את היום...
לפני המיון המנהלת מקגונגל דיברה קצת על המצב של הוגוורטס והציגה את המורים.
את הרוב אלבוס לא שמע, כי ג'יימס וחבריו פטפטו.
ואז הגיע המיון, לזה אלבוס כל כך חיכה...
אשליין, דיק. רייבנקלו! וויזלי, רוז. גריפינדור!  שונרי, סאלי. הפלפאף! דארסלי, ברוס. גריפינדור! מאלפוי, סקורפיו. לקח זמן עד שהמצנפת ענתה... סלית'רין!
ואז הגיע תורו של אלבוס.
פוטר, אלבוס.
הוא עלה, התיישב על כיסא ושמו על ראשו את המצנפת ו...
"מוח מעניין יש לך... כן פוטר?" אלבוס הינהן" יש לך אומץ... יש שכל...יש טוב לב... יש שחצנות...” פתאום החדר התמלא ערפל, והקול של המצנפת נשמע מרוחק "סלית'רין!!!"
פתאום רעש "זה לא הבן של פוטר?” “מה הקטע?...” וכדומה.
ופתאום דממה, ג'יימס נעמד, הסתכל על אלבוס במבט כואב... ויצא מהאולם.
ואז אלבוס מצא את עצמו במקום אחר.

הוא היה במסדרון אי שם בהוגוורטס, לידו עמדה אמו רק שהיא נראתה בת 11, בדיוק בגילו, וכתבה משהו על הקיר עם נוזל אדום שנראה באופן חשוד כמו דם. לידה עמד נער שהכתיב לה מילים.
ואז ג'יני הסתובבה וראתה אותו, את אלבוס,  ומבט של הלם תקף אותה. "לך מפה!!” לחשה לו בתקיפות.
"ג'יני? עם מי את מדברת?" הנער הסתובב ואלבוס ראה שזה טום רידל, וולדמורט הצעיר. רידל התכופף וראה אותו. "אה... על תדאגי עליו... הוא ישאר בחיים...”. מבט של הקלה נשקף בעיני ג'יני. "אולי בעולם הבא... אבדה קדברה!!!”.
ואז הגיע החושך.

בבקשה תגובות ודירוג...

 לא ממשיך עד שיש 10 הודעות!!!             סתתתתתתתאאאאאאאאאאאאאאאאאםםם!!!  אבל רצוי 10 הודעות...

		הפרק הבא