אני מאוהב

סליחה שעברו שלושה ימים ולא פירסמתי פרק, אני מודה שקצת התעצלתי לכתוב!!
------------------------------------------------------------------------------------------

באותו ערב, בשעות הדימדומים התגנבתי החוצה. הייתי חייב לחפש את לונה בחוץ. היתה לי הרגשה חזקה שהיא תהיה שם.
ואכן, יצאתי למדשאות והתחלתי לשוטט שם, באור העמום שהפיקה השמש האדומה שהלכה ושקעה בשמי המזרח, נושקת לשמיים באור אדום לוהט אחרון.
אחרי כדקה של הליכה נתקלתי במישהו.
"איי!" פלטתי קללה עסיסית כשנפלתי על הדשא הרטוב והלח.
"נוויל, זה אתה?" שמעתי קול. קמתי על רגלי מהר, וראיתי את הדוברת. זו היתה לונה. שערה זהר באור הדימדומים העמום. היא הסתכלה עלי במבט מושך. שערה השתפל עלל פנייה בגלים זהובים מושלמים.
"כן, לונה. זה אני. ואני אוהב אותך" אמרתי בקול חלש, מכריע ומלא רגש.
"גם אני אוהבת אותך" אמרה לונה בקולה הרך, לקחה את ידי בידה, והלכנו לעבר הטירה.
"תרצי להיות חברה שלי?" שאלתי, למרות שמהאימרה האחרונה שלה התשובה היתה ברורה.
"כן. אשמח מאוד" לחשה לאחר שנכנסנו לטירה, ונפרדנו כל אחד לדרכו. הלכתי לתמונת האישה השמנה, והפעם זכרתי את הסיסמה (הונולולו קונולולו פם פם).
נכנסתי למגורי הבנים, ונירדמתי בין רגע, כשחיוך על שפתי.





תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא